Divorced

מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה
מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה

ענייני צוואה

צוואה היא הוראה שהותיר המנוח טרם מותו המתייחסת בדרך כלל לאופן חלוקת הרכוש לפי רצונו בעודו בחיים. החוק המסדיר את ההוראות לעריכתה ואת הכללים המנחים לגבי ירושות וצוואות הוא חוק הירושה תשכ"ה – 1965.

מבחינת החוק לא קיימת חובה לכתוב צוואה ובהיעדרה, קובע החוק חלוקה שוויונית, כאשר לבני המשפחה המצומצמת – אשת הנפטר וילדיו – ניתנת עדיפות ראשונה.  

עם זאת, כן מומלץ לערוך צוואה מאחר שהיא מעידה על רצונו של המוריש לחלק את נכסיו כראות עיניו באופן שונה מזה שנקבע בחוק.

שאלות בנושא? רוצה להתייעץ?
חייג/י לשיחה עם עו"ד 052-2226699

בנוסף לכך בכוחה של הצוואה למנוע מריבות בין בני המשפחה ולפיכך קיימת חשיבות גבוהה לכתיבה ברורה ומסודרת של המסמך לפי רצון המוריש.

צוואה כזו נתפסת כהוגנת ובלתי משתמעת לשתי פנים בעיני היורשים. חופש הבחירה הניתן לכותב הצוואה בחלוקת הנכסים מאפשר למוריש לדאוג למטרותיו לאחר מותו ולמנוע סכסוכים ומחלוקות משפטיות בין היורשים.

מבחינת התוקף המשפטי, קובע החוק שהצוואה שנכתבה אחרונה היא בעלת התוקף המחייב על פי רוב.

תוכנה כולל הוראות של נותן הירושה בנוגע למה שייעשה ברכושו לאחר מותו, הן מבחינת חלוקת הרכוש בין היורשים והן מבחינת ההוצאות האפשריות שיידרשו לאחר מותו, וכל זאת תוך ציון מרכיבי הרכוש וסדר העדיפויות שלפיו יחולקו (כספים, נכסי מקרקעין ומיטלטלין, ניירות ערך, זכויות וביטוח חיים).

באופן זה יכול הכותב להורות על כך שבראש ובראשונה יוקדש חלק מהכסף לכיסוי חובות שנותרו ואף להוצאות הקשורות לסידורי הלוויה.

מבחינת הרכוש, קובעת הצוואה את אופן החלוקה בין היורשים. למשל, הענקת כל הרכוש לבן הזוג או חלוקתו בין הילדים שווה בשווה ובכל דרך אחר לפי רצון המוריש.

קביעה נוספת המעוגנת בצוואה נוגעת למקרה של פטירת היורשים. במקרה של פטירת האישה נהוג לצוות על העברת העיזבון לילדים, ובמקרה של פטירת אחד מהם, חס וחלילה, ניתן לצוות על העברת הרכוש לנכדים באופן שוויוני או כראות עיניו של המוריש.

פרטים נוספים המצוינים בצוואה הם תוקף המסמך מעצם היותו המסמך האחרון כאמור, על איזה רכוש היא חלה ומהו שם מנהל העיזבון – בדרך כלל עורך דין או בן משפחה.

מצבים נפוצים בהם עולה הצורך בצוואה הינם כאשר אדם מעוניין לחלק את רכושו באופן שונה מזה שנקבע בחוק הירושה או בתנאים מיוחדים, וכן במקרי גירושין או פרידה ובמצב של היעדר יורשים, כאשר אדם בוחר להדיר את בני משפחתו המצומצמת מצוואתו, או מעדיף להעביר את העיזבון או את רובו לאחד הילדים קיימת חשיבות לניסוח קפדני שכן חלוקת הרכוש אינה שוויונית.

מקרה נוסף הדורש כתיבת צוואה הוא ההחלטה לצוות את כל הנכסים לעמותה או ארגון שאינם שייכים למשפחת המוריש.

כמו כן, יש לנסחה במצבים בהם האדם מעוניין להעביר את נכסיו בתנאים שהוא קובע.

כך למשל, להוריש את הדירה בתנאי שלא תימכר עד מות בן הזוג, להעביר רכוש לילדים רק אם הם ממשיכים לקיים אורח חיים דתי וכו'.

יש לציין שבפסיקה יש סייגים להגבלות שציווה המוריש מטעמי מוסר, כך שבית המשפט אינו מאשר את התניית הירושה בשינוי בלתי סביר באורח החיים או ללא נימוק הגיוני.

כך לדוגמא, חינוך בדרך שהייתה מקובלת רק על המנוח או גירושין מבן הזוג.

גם במקרי גירושין או פרידה חיוני במיוחד לערוך צוואה.

אדם הנמצא בהליכי גירושין יסרב להוריש את נכסיו לצד השני ומעבר לכך, מעוניין להבטיח שחלק מהכנסותיו או כולן יעברו לילדיו או אף לבן זוג עתידי.

במקרה זה ניסוח מדוייק וקפדני מבטיח שבמקרה פטירה יועבר העיזבון רק לאותם קרובים שהמנוח הביע רצון להוריש להם את רכושו.

באופן דומה, מומלץ לערוך צוואה במקרה של ידועים בציבור.

במצב זה היעדר צוואה מסודרת עלול לגרום למחלוקות ואי בהירויות לגבי מעמדו של הידוע בציבור וזכויותיו בקבלת הירושה.

לכן על הכותב לנסח באופן ברור כיצד יחולק העיזבון בין הידועה (או הידוע) בציבור לבין שאר בני המשפחה.

אותה חשיבות קיימת גם כאשר למוריש יש ילדים משתי בנות זוג, כך שעליו להגדיר כיצד יחולקו הכספים והנכסים בין ילדיו. 

מצב אפשרי נוסף בו עולה הצורך כאמור הוא מקרה שבו המנוח לא הותיר אחריו קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

החוק קובע שבמקרה זה יועבר הרכוש למדינת ישראל, אך עדיף כמובן שהמוריש הוא זה שיקבע מה יעלה בגורל עזבונו.

4 סוגי צוואות לפי דין בישראל

צוואה כתובה הנכתבת על ידי המוריש, והוא אחראי גם לציון התאריך והחתימה. זו כוללת את הוראות המצווה בנוגע לאופן חלוקת נכסיו עם פטירתו, אך עלולה להיחשב כבלתי תקינה מבחינה משפטית היות ואינה נבדקת בדרך כלל על ידי עורך דין בעת ניסוחה.

צוואה בעל פה נחשבת לחוקית במקרה שבו המצווה חש בעצמו או הוגדר באופן סובייקטיבי כנוטה למות, והצהיר על כוונותיו בפני שני עדים אשר רשמו את תאריך אמירתה ונסיבותיה בזיכרון דברים והפקידו את המסמך אצל הרשם לענייני ירושה. אפשרות זאת מוכרת במונח המשפטי צוואת שכיב מרע.

צוואה בעדים הנחשבת לנפוצה ביותר, נושאת תאריך וחתימה של המנוח ובסופה חתימה של שני עדים. מאחר שעריכתה נעשית בדרך כלל במשרד עורכי דין, קיימת סבירות גבוהה לכך שהיא תיחשב חוקית ושלאחר מות המוריש הרכוש אכן יחולק כרצונו.

צוואה בפני רשות כוללת הצהרה בעל פה בפני שופט, רשם או נוטריון, אשר נערך לגביה מסמך בכתב ואחד מבעלי התפקידים שהוזכרו מאשר שהיא נערכה בפניו. הדרך המומלצת ביותר היא זו הנערכת בפני נוטריון (צוואה נוטריונית) מאחר שיש לה תוקף משפטי בדומה לחתימה בפני שופט.
 
על מנת שצוואה תיחשב לבעלת תוקף ותבהיר את כוונתו האמיתית של הכותב, חשוב שתיחשב לצוואה חוקית – בין אם היא כתובה ובין אם היא נאמרת בעל פה. על מנת שצוואה כתובה תיחשב לחוקית, חשוב שהמצווה יכתוב אותה בעצמו ושתכלול חתימה ותאריך.

פגמים בניסוח והאפשרות לביטול

פגמים העלולים לפגוע בתוקף החוקי של הצוואה הינם היעדר חתימת המצווה או היעדר אישור וחתימה של שני העדים בצוואה בעדים, וכן במקרים שתוכנה לא נכתב בכתב ידו של המצווה.

צוואה נוספת הכוללת פגמים שאינם ניתנים לתיקון היא זאת הניתנת בעל פה, שהצהרת המוריש בה נעשתה בפני עד אחד או שלא נערך לגביה זיכרון דברים של דברי המצווה.

פגמים שכן ניתנים לתיקון על ידי בית המשפט קשורים לתאריך, חתימה ושינוי נוסח. בצוואה בעדים – ניתן לתקן היעדר תאריך, חתימת עדים שנעשתה במועד מאוחר, שינוי נוסח מ"זוהי צוואתי" לנוסח אחר וחתימת עדים בתצהיר.

בצוואה כתובה – ניתן לתקן היעדר תאריך או חתימה ותאריך שגוי. אם ניתנה בעל פה או בפני רשות ניתן לתקן זיכרון דברים שנרשם מאוחר, ציווי בפני 2 עדים במועדים שונים, והיעדר אישור שלפיו הצוואה הוקראה או תורגמה בפני המצווה.

לגבי אופן הפירוש של צוואת אדם שנפטר, העיקרון המנחה הינו שבמקרה של צוואה השונה מלשון החוק, הוראת המצווה היא בעלת התוקף.

עם זאת, במקרה של עמימות בניסוח יש צורך בפירוש ברור וחד משמעי. העיקרון המרכזי לצורך פרשנותה מופיע בסעיף 54 (א) לחוק הירושה ולפיו – הפירוש יעשה בהתאם ל"אומד דעתו של המצווה" – כלומר לפי רצונו וכוונתו האמיתית של המנוח.

אין לבסס את הפרשנות על השערות בלבד, אלא להוכיח את רצון המצווה מתוך הנחה שניתן לממש את אומד דעתו המבטא את המשמעות הלשונית של הצוואה.

בית המשפט לענייני משפחה יכול לפרשה באופן שונה ממשמעותה הלשונית רק אם השתכנע שלא ניתן להגשים את רצון המוריש כפי שמשתמע מנוסח הצוואה או כאשר נפלו במסמך פגמים כך שיש צורך להשלים פרטים חסרים או לפתור סתירות. יש לציין שגם תיקונים אלו ייעשו ברוח לשון הצוואה.

בחוק הירושה מופיעה גם אפשרות של ביטול הצוואה והוא מתייחס לכך בסעיף (36). לפי סעיף זה הביטול נעשה על ידי המצווה באמצעות השמדה, ביטול מפורש או עריכת צוואה חדשה. הביטול יכול להיעשות בצורה כתובה או בעל פה, בעדים או בפני רשות.

בביטול שנעשה בכתב יד המוריש מצהיר בכתב ידו על ביטול הצוואה עם תאריך וחתימה.

ביטול בעל פה נעשה במצב בו נותן הצוואה מוגדר כ"שכיב מרע" – כלומר מרגיש שהוא עומד למות. במצב זה הוא מודיע בעל פה בפני שני עדים המבינים את הודעתו כי הוא מבטל את המסמך המפורש שכתב.

כתב ביטול בעדים נערך בכתב. הוא כולל תאריך וחתימה של המצווה לאחר שהצהיר בפני שני עדים על ביטולה. גם העדים חותמים על כתב הביטול על מנת לאשר שהמצווה הודיע על הביטול וחתם עליו בפניהם.

ביטול בפני רשות נעשה במעמד של שופט, רשם או דיין. על אחד מבעלי תפקידים אלו לקרוא את הודעת הביטול בפני כותב הצוואה, והוא מצהיר בפני נציג הרשות שזהו מסמך הביטול.

דרך נוספת לבטל את מסמך הצוואה היא כאמור עריכת חדשה, שאף על פי שאינה מצהירה על ביטול מפורש, היא נחשבת למבטלת את קודמתה כל עוד הוראותיה סותרות את אלו שנוסחו בצוואה שלפניה.

נושא סכסוכי הצוואה קשור בדרך כלל להיעדר צוואה, אי הסכמה לגבי מכירת נכס שהועבר, נוכחות של ידועים בציבור וניסוח שאינו ברור וחד משמעי.

מצב של היעדר צוואה נפוץ במקרה של מוות פתאומי בו המנוח לא הותיר אחריו מסמך כתוב כלשהו לגבי רכושו. במקרה זה עלול להתפתח ויכוח בין היורשים בעיקר לגבי נכסים שלא ניתן לחלק כמו פריט יקר ונדיר או בעל ערך רגשי.

ויכוחים רבים מתעוררים גם לגבי עיזבון הכולל נכס נדלנ"י. במקרים רבים אחד היורשים מביע רצונו לממש את הנכס על ידי מכירה אך היורשים האחרים מתנגדים לכך.

דוגמה נוספת היא מצב בו מסתבר שחלק מהצאצאים קופחו בצוואה. או אז עלולה לעלות הטענה שבעת כתיבת הצוואה הייתה על הוריש השפעה בלתי הוגנת כך שלא ידע על מה הוא חותם או שהצוואה מכילה פגמים.

שלוש הדרכים העיקריות לפתרון סכסוכי צוואה הינן תביעה בבית המשפט, גישור ובוררות.

הגשת תביעה נעשית בבית המשפט לענייני משפחה שהוא הערכאה המשפטית שבסמכותה לפסוק בתחום סכסוכי הירושה.

בית המשפט שואף לפתור את הסכסוך לאור החוק ודיני הירושה, ויש לכך חשיבות עליונה בעיקר במצבים של היעדר צוואה, שכן חוק הירושה והתקנות הנובעות ממנו מסדירים את חלוקת הירושה באופן שוויוני בין קרובי המשפחה או כאשר מתגלים פגמים במסמך הצוואה.

חלוקת העיזבון מוגדרת בחוק לפי סדר עדיפויות בסעיף (10) לחוק הירושה. עדיפות ראשונה ניתנת לבן הזוג של המוריש בעת פטירתו, לאחר מכן נינת הזכות לילדיו ולילדי ילדיו, ולבסוף – להוריו וילדיהם (אחיו של המוריש) ולהורי הוריו וצאצאיהם (דודיו של המוריש).

במקרים מורכבים יותר, כגון ידועים בציבור או כשהמנוח הותיר אחריו נכדים אך אין ילדים מתעורר צורך בקיום בוררות, העשויה לפתור את הסכסוך על ידי מינוי בורר המקשיב לשני הצדדים מעיין במידע ופוסק בתום התהליך.

במקרה שהמעורבים בסכסוך מעניקים חשיבות גבוהה לשמירה על יחסים תקינים, אפשרות העשויה לתת מענה היא הליך הגישור, אשר בהבדל מבית המשפט המתרכז בפתרון במסגרת החוק, מתחשב ברגשות הצדדים ובצרכיהם האישיים והכספיים ולפיכך מגייס לצד עורך דין המומחה בדיני משפחה גם מומחים מהתחום הטיפולי והכלכלי.

תהליך הגישור אף מאפשר לבני המשפחה להוביל את התהליך בעוד המגשר הוא המנחה שלאורך כל הדרך מקפיד על תקשורת טובה והידברות בין בני המשפחה.

צור קשר לייעוץ ופרטים נוספים:

שתף כתבה זו:

Facebook
WhatsApp
Email
LinkedIn

קטגוריות

הכתבות הפופולאריות

מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה

רוצה לדעת עוד?

מלא את הפרטים והשאר מעודכן בכל עת

מאמרים קשורים

עורך דין גירושין רעננה
עורך דין גירושין רעננה

עורך דין גירושין רעננה שרון סגל גם אדם שיוזם גירושין מתוך הבנה שאין טעם להמשיך בחיים המשותפים, וגם מי שהתהליך

צור איתנו קשר