Divorced

מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה
מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה

פרשנות להסכם

פרשנות להסכם גירושין – עמדת בית המשפט

בסיום מערכת היחסים הזוגית וחיי הנישואים, הסכם גירושין מקבל תוקף משפטי ובני הזוג יוצאים כל אחד לדרכו החדשה. התנהלותם העתידית תתקיים בין השאר לפי הוראות הסכם הגירושין עליו חתמו.

הסכם כמו כל הסכם אינו סוף פסוק מבחינת תוכנו ופרשנותו. צריך לכבד כל הסכם כלשונו. לעיתים ובכורח הנסיבות המשתנות, צד אחד מפר את ההסכם, צד שני יכול לערער על סעיפים בהסכם ועל הפרשנות שניתנה להם במועד החתימה.

במידה ובני הזוג לא מסכימים הדדית על השינוי המבוקש, פתיחה של הסכם גירושין מחייבת התערבות של בית המשפט לענייני משפחה שבפניו תובא הדרישה לשנות סעיפים בו והוא זה שידון ויחליט אם ההסכם הופר.

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נדרש לפסוק בתביעתה של אישה, שהגישה שתי תביעות לאכיפת הסכם הגירושין שבין הצדדים ולפיצויים בגין הפרת הסכם הגירושין. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת ליישום ופרשנות 2 סעיפים בהסכם הגירושין בהתייחס ל-3 סוגיות.

המדובר בהליך תמ"ש (חי) 41459-02—א.ב. נ' א.צ.ב.

המחלוקת בין הצדדים לגבי הסכם הגירושין

הצדדים נישאו ביום 22.3.87 ולאורך שנות הנישואין נולדו להם 3 בנות.

הצדדים התגרשו בדצמבר 2006 בהתאם להסכם הגירושין שקיבל תוקף פס"ד בבית הדין הרבני.

ההסכם נערך ע"י רואה חשבון דרייפוס וכלל את נכסיהם העסקיים של הצדדים לבקשתם ובהסכמתם.  

לטענת התובעת, לנתבע דפוס התנהגות שיטתי בכל הנוגע לשינוי ההסכם והימנעות מכוונת מהעברת כספים שמגיעים להם בהתאם להסכם.

מנגד, טוען הנתבע כי התובעת עושה פלסתר את מוסד הסכם הגירושין. מטרתה, לא לאכוף את ההסכם אלא ניסיון לבטל הסכמות לאחר ששילם לה מיליוני שקלים.

ההסכם שבמחלוקת הושג אצל מטפלת זוגית שנבחרה ע"י התובעת, אשר התייעצה עם עורך דין ובחרה ברו"ח דרייפוס כמגשר.

בית המשפט נדרש לפרק כל סעיף שבמחלוקת בנפרד, לבחון אותו ולהכריע לגביו.

אלו הסעיפים שבמחלוקת:

  • סעיף 13 רישא להסכם – האם כל נכסי חברת xxx בע"מ כללו רק את החנות, נכון למועד חתימת ההסכם, כטענת הנתבע. או כטענת התובעת, היו קיימים כספים נוספים בחברה המגיעים לה מכוח ההסכם, בנוסף למחצית שווי החנות.
  • סעיף 13 סיפא להסכם – האם זכאית התובעת לקבלת חשבונות ופרטים על רווחי החברה לעניין נכסים וזכויות ב-ב.?
  • סעיף 14 להסכם – האם נותרו לתובעת זכויות במחצית תכנית חיסכון, נוכח טענת הקיזוז שטוען הנתבע, בגין תשלומים ששילם במקום התובעת.

פרשנות והכרעת בית המשפט

בית המשפט מצא לנכון לאמץ את הגישה שהותוותה על ידי השופט דנציגר, בתיק בע"מ 5141/09 פלונית נ' פלוני בדבר כללי פרשנות הסכם גירושין.

בתיק זה נקבע הכלל, שיש להעניק להסכם את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו, בהיותה משקפת את דעת הצדדים. עוד נקבע בפסק דין אחר (ע"א 2568/98 פטר נ' חממי) שגם עליו נסמך בית המשפט בתביעה הנדונה, כי לשון החוזה קובעת את גבולות תכלית החוזה, כאשר הפרשנות חייבת לקבל אחיזה בטקסט עצמו.

השופט א. רובינשטיין פסק בתיק ע"א 8918/08 קמחי נ' מנהל מקרקעי ישראל כדלקמן: "…לשון החוזה ברורה, ואין אפשרות להוסיף עליה, אף בגדרי פרשנות תכליתית… מכיוון שהפרשנות המוצעת על ידי המערערים נעדרת אחיזה בטקסט, ו"גבול הפרשנות במשפט הוא גבול הטקסט"…".

חיזוק נוסף לגישתו ופסיקתו מקבל בית המשפט מקביעת בית המשפט העליון בתיק ע"א 8239/06 אברון נ' פלדה.

שם קובעת השופטת חיות כי "עלינו להישמר ככל הניתן מלקרוא לתוך החוזה תניות חדשות תוך כדי התהליך הפרשני שמא נימצא כותבים עבור הצדדים חוזה חדש שהם מעולם לא כרתו ושאליו מעולם לא התכוונו ולכן, על בתי המשפט להימנע מליצור 'תחושה' או 'אווירה' שלפיה אף חוזה אינו ברור, הכל פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות"… אין זה תפקידו של בית המשפט ליצור עבור הצדדים חוזה סביר יותר מזה שהם יצרו לעצמם. הבחינה האובייקטיבית תעשה רק כאשר איתור כוונתם המשותפת הסובייקטיבית של הצדדים אינו אפשרי".

עם הלכות מנחות מסוג זה בית המשפט לענייני משפחה צועד בבטחה לעבר הקביעה כי במקרה שלפניו, "דומה שהן בחינה של לשון החוזה והן של נסיבות החוזה והן שילובם יחד מוביל למסקנה כי הדין עם הנתבע".

לאור קביעה זו פסק בית המשפט כך:

  • תביעת התובעת לקבלת יתרת כספי תוכנית חסכון – נדחית.
  • תביעת התובעת בעניין חברת xxx בע"מ – נדחית.
  • לעניין הנכסים ב-ב., התביעה מתקבלת בחלקה, באופן שהנתבע ימציא לתובעת, אחת לשנה, דו"ח מבוקר של החברה ומידע לגבי רווחיה. יתר הטענות בדבר אי העברת רווחי עבר – נדחות.

הסברים בשולי פסק הדין

לאחר שבית המשפט אמר את דברו הוא התפנה בשולי פסק הדין להסביר כי למרות טענות התובעת ותחושת אי הנוחות שהפגינה, מתרשם בית המשפט כי לאחר מחיקת הסעדים המבוקשים נותרו תביעות שהתובעת לא הצליחה להוכיח.

כל זאת ועוד מצטרף לדעת בית המשפט לשיהוי הרב בהגשת התביעות.

התובעת ידעה כבר בשנת 2006 כי לא קיבלה סך של 10,000 ₪ מתוך 200,000 ₪ ונזכרה להגיש תביעה רק בשנת 2009, דבר שהיווה הסכמה בשתיקה לקיזוז סכומים ע"י הנתבע.

באשר לחברת xxx, עיקר כספי החברה, נצברו גם לשיטתה של התובעת בשנת 2005, קודם לעריכת ההסכם ולמרות שפנתה לרו"ח דרייפוס, לעריכת ההסכם וחלוקת הנכסים, לא בא הדבר לידי ביטוי במסגרת ההסכם, באופן שנאלצה לתת פרשנות דחוקה לסע' 13 רישא להסכם, בזמן שפרוש הנתבע חופף הן ללשון ההסכם והן לנסיבות.

אמנם התובעת זכתה לקבל מידע בגין החברה ה-ש. והנכסים ב-ב., עם זאת, יתכן והיתה יכולה לקבל מידע זה עובר להגשת התביעה. בנסיבות אלו קובע בית המשפט כי המצאת המידע עצמו מלמדת כי לחברה לא היו רווחים וממילא ההסכם לא הופר.

ליחצו כאן והכנסו לפורום לענייני גירושין ודיני משפחה!

צור קשר לייעוץ ופרטים נוספים:

שתף כתבה זו:

Facebook
WhatsApp
Email
LinkedIn

קטגוריות

הכתבות הפופולאריות

מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה

רוצה לדעת עוד?

מלא את הפרטים והשאר מעודכן בכל עת

מאמרים קשורים

עורך דין גירושין רעננה
עורך דין גירושין רעננה

עורך דין גירושין רעננה שרון סגל גם אדם שיוזם גירושין מתוך הבנה שאין טעם להמשיך בחיים המשותפים, וגם מי שהתהליך

צור איתנו קשר