...

Divorced

מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה
מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה

משמורת ילדים

קביעת משמורת ילדים והסדרי ראייה

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, משמש כמסגרת חוקית לעניין יחסיהם המשפטיים של הורים וילדים.

ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים ועליהם מוטלת החובה לדאוג לכל צרכיהם הנפשיים, הכלכליים והבריאותיים. כך גם במקרה בו נפרדים ההורים ומפרקים את התא המשפחתי, נקבעת משמורת ילדים והסדרי ראייה.

כיצד נקבעת משמורת ילדים?

נושא משמורת הילדים מקבל חשיבות יתרה בזמן הליך הגירושין. בעוד שמבחינת המשמורת המשפטית זכאים שני ההורים לקבל החלטות מהותיות בדבר חינוך הילדים ואופן גידולם, לשאת בהוצאותיהם ולהבטיח את קיומם הכלכלי, הרי שמבחינת המשמורת הפיזית, נותרים הילדים אצל הורה מחזיק אחד, הרשאי לייצגם, לקבוע את מקום מגוריהם ואת סידורי הלינה.

הסמכות לדון בשאלת משמורת הקטין נתונה לערכאה בה מתקיים הליך הגירושין: בית המשפט לענייניי משפחה או בית הדין הרבני, מקום שבוצעה כריכה כנה או ניתנה הסכמת הצדדים.

ההחלטה מי מההורים יקבל לידיו את המשמורת הפיזית על הקטין עד הגיעו לגיל 18, מתקבלת על סמך עקרון העל של  "טובת הילד" ומושפעת ממספר גורמים:

הסכם ממון

הסכם שנחתם לפניי הנישואין או במהלכם, יכול שיכלול תנאים בדבר משמורת הילדים והסדרי הראייה. בעת פקיעת הנישואין תבחן הערכאה המשפטית את הנסיבות הקיימות ואת מידת התאמתם להסדר שנקבע בהסכם.

מקום שטובת הילד מאפשרת את קיומו של ההסדר יינתן לו תוקף. לעומת זאת, במקרה בו השתנו הנסיבות באופן הפוגע בטובתו של הילד, יקבע הסדר שונה מזה הכלול בהסכם הממון.

הסכם משמורת ילדים

בעת הגירושין, רשאים בני הזוג לסכם בניהם את נושא המשמורת הפיזית ולעגן זאת בכתב. הערכאה המשפטית תבחן את ההסכם ואת טובת הילד ובמקרה של התאמה תעניק לו תוקף פסק דין. 

חזקת הגיל הרך

להוציא מקרים קשים של חוסר מסוגלות הוריות, קובע החוק חזקה לפיה על הילד לגדול אצל אימו לפחות עד גיל 6, מתוך ההנחה, כי תקופת ילדות זו מחייבת את השגחתה הצמודה וטיפולה המסור.

במשך השנים, קמו לחזקה זו מתנגדים רבים, מה שהוביל במהלך שנת 2005 להקמתה של "ועדת שניט". במהלך שנת 2008 פורסמו ממצאי הוועדה לפיהם יש לבטל את חזקת הגיל הרך והעדפת האם וליצור שיווין בין ההורים.

רצונו של הקטין

במהלך הדיון המשפטי אשר יערך בדלתיים סגורות, תבחן הערכאה המשפטית את רצונו של הקטין והאופן בו הוא מביע אותו.

החלטיות ונחרצות מצדו של הקטין עשויות להשפיע על ההכרעה מי מההורים יקבל לידיו את המשמורת הפיזית. עוד ייבחנו גילו של הילד – ככל שהוא מבוגר יותר כך יגבר המשקל שיינתן לרצונו, בגרותו הנפשית והאם הופעלו עליו לחצים חיצוניים מצד ההורים.

בנוסף לגורמים אלה ובמקרים מסוימים, מסתייעת הערכאה המשפטית בתסקירי סעד ובבדיקת מסוגלות הורית על מנת לקבוע למי תימסר המשמורת. שוב נדגיש, כי טובת הילד היא עקרון העל המכריע בסוגיה.

משמורת משותפת או קביעת הסדרי ראיה

לאחר שהוכרעה המשמורת הפיזית על הקטין, ייקבעו הסדרי הראייה להורה שהילד אינו בחזקתו. מדובר בתקופות זמן מוגדרות בהם זכאי ההורה לפגוש בילד ולשהות במחיצתו – ביקורים במהלך השבוע וסופיי שבוע, נוכחות בחגים ובמועדים.

גם במקרה זה של קביעת משמורת, נבחנת טובת הילד והאופן בו יושפע מהסדרי הראיה. תדירות ומשך המפגשים יכול שיקבעו במסגרת הסכם ממון קודם לנישואין או תוך הסכמה בין ההורים במהלך הגירושין.

גם במקרה זה תיבחן ההסכמה לאור הנסיבות הקיימות וטובתו של הילד.

בואו לקרוא בהרחבה בנושא: משמורת ילדים ע"פ חוק בישראל

 

צור קשר לייעוץ ופרטים נוספים:

שתף כתבה זו:

Facebook
WhatsApp
Email
LinkedIn

מאמרים קשורים

עורך דין גירושין רעננה
עורך דין גירושין רעננה

עורך דין גירושין רעננה שרון סגל גם אדם שיוזם גירושין מתוך הבנה שאין טעם להמשיך בחיים המשותפים, וגם מי שהתהליך

צור איתנו קשר

Seraphinite AcceleratorOptimized by Seraphinite Accelerator
Turns on site high speed to be attractive for people and search engines.