תשלום דמי מזונות לידועה בציבור – אימתי?
לא כולם יודעים, אבל בארצנו הקטנה מתגוררות לא מעט נשים שאינן נשואות, אך מוכרות כידועות בציבור לבני זוגן.
האם במקרה של פרידה מבן הזוג, אותן נשים זכאיות לתשלום מזונות ממש כמו נשים נשואות לאחר הליך גירושין פורמלי?
שאלה מעניינת עם תשובה מורכבת…
ידועה בציבור היא מי שמקיימת חיי אישות וניהול משק בית משותף ללא נישואין כדת משה בישראל.
לעיתים הבחירה בסטטוס של ידועה בציבור נובעת משיקולים אידיאולוגיים, כלכליים ועקרוניים ולעיתים בגין היותה פסולת חיתון על ידי הרבנות המסרבת להשיא אותה לבן זוגה מנימוקים הלכתיים, או שמדובר באישה שחיה כידועה בציבור עם גבר שעודנו נשוי ואינו יכול לשאת אישה שנייה במקביל.
הזוגיות של ידועה בציבור מתנהלת כמו כל משפחה לכל דבר ועניין. אל תוך הזוגיות נכנסים ילדים מנישואין וקשרים קודמים או ילדים משותפים שנולדו במהלך הקשר. בני הזוג צוברים נכסים, חוסכים במשותף, מגדלים את הילדים והחיים מתנהלים כשורה עד לפירוק התא המשפחתי, כפי שקורה לשליש מהזוגות בישראל.
הידועה בציבור תובעת מבן הזוג מזונות לה ולילדיה המשותפים. האם היא אכן זכאית לכך?
החוק והפסיקה לגבי תשלום מזונות
לפי סעיף 2 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) הזכות לתשלום מזונות אישה נובעת מהדין האישי. אישה שנישאה לפי הדין הדתי היהודי זכאית למזונות. בן זוג שחי עם ידועה בציבור לא חייב לפי החוק לשלם את מזונותיה במקרה של פירוד.
עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון שהובילה להכרה במעמד המיוחד של ידועים בציבור, מבססת את זכותה של ידועה בציבור לקבל מזונות מכוח הסכם שנערך בינה לבין זוגה ללא קשר ותלות לדין האישי.
ההסכם יכול שיהיה מפורש ואף הסכם מכללא (הסכם משתמע) אשר התוכן שלו משתנה בהתאם לנסיבות החיים של בני הזוג.
במאמר שכתב עו"ד אמנון בן דרור בשנת 1993 נטען כי ידועים בציבור הינם בני זוג שלא נישאו כדת וכדין, אך לעניין חובות וזכויות מסוימות הוכרו בחוקים רבים וגובשו מספר עקרונות משותפים המקובלים בפסיקה שיש ללמדנו על מהות מוסד משפטי זה.
כבוד הנשיא ברק כתב באחד מפסקי הדין שלו (ע"א 805/82 ורסנו נ' כהן) בעניין תשלום המזונות לידועה בציבור כי המזונות נועדו לאפשר לבן הזוג הנעזב להסתגל למצב ולהביאו לידי כך שיוכל לתמוך בעצמו.
המזונות ניתנים לתקופה סבירה בסמוך למועד הפירוד, ולא לכל החיים, כדי להסדיר את החיים שלאחר הפירוד, דהיינו כדי שבן הזוג הנעזב יוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמו.
בתיק תמ"ש 28593/06 ד.ה.נ' ט.א. נפסק כי זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי.
בהעדר חוזה מפורש, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזים, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג.
גם פרופ' שחר ליפשיץ כתב בספרו, "הידועים בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני משפחה" כי מודל המזונות המסתמך על פסיקה העוסקת בידועים בציבור תואם את המודל של מזונות משקמים. במקרים הבודדים שבהם נפסקו בפועל מזונות לידועים בציבור, הוגבל בדרך כלל משך המזונות על ידי בתי המשפט לתקופה קצרה יחסית.
מזונות משקמים, כעולה מהפסיקה נפסקים עבור האישה לתקופה קצובה ובהתאם לנסיבות המקרה כמו למשל, המצב הכלכלי של בני הזוג וקשר חדש עם בני זוג אחרים. יש מקרים שבתי המשפט יפסקו מזונות משקמים בדרך של תשלום כספי וחד פעמי, מה שנותן גושפנקא סופית לפירוד.
מתוך הסקירה המשפטית הרלבנטית ניתן להסיק כי ניתן לחייב בן זוג בתשלום מזונות לידועתו בציבור לאחר פירוד, מתוך הכללים והעקרונות של תום לב, יושר וצדק וגם כמובן, באמצעות הסכם מפורש או מכללא.
מרוח הפסיקה הנוגעת עולה כי גם אם לא נערך הסכם לחיים משותפים בין בני הזוג ונסיבות החיים הובילו לפירוד בלתי נמנע האישה, הידועה בציבור זכאית למזונות מבן זוגה שהתחייב באמצעות הקשר לחיים משותפים לזון אותה ולספק את צרכיה.
החבות בתשלום המזונות לא נובעת במקרה זה מהדין האישי אלא מהכוונות של הזוג לחיי שיתוף, אהבה, דאגה הדדית ושותפות גורל בתוך המסגרת של ניהול משק בית משותף.
תשלום המזונות מוצא את ביטויו המוחשי בתשלום עבור דיור, ביגוד, הנעלה, הוצאות רכב וכל ההוצאות השוטפות לניהול תקין וסטנדרטי של חיי הידועה בציבור.
לפי החוק הישראלי יש הבדל חבות במזונות בעוד החייב בחיים או לאחר מותו. לפי חוק הירושה מוענקת לידועה בציבור הזכות למזונות מהעזבון. החלוקה היחסית מהעזבון תתבצע לפי דיני הירושה והפסיקה הנוגעת.
אם בן הזוג של הידועה בציבור נפטר בעקבות תאונה (דרכים / עבודה) היא זכאית לפיצוי נזיקי. פקודת הנזיקין תכיר בה כתלויה במנוח שזכאית ליהנות מדמי הנזיקין שיפסקו לו בהתאם לעקרונות הפיצוי הנהוגים.
יש לך שאלות לגבי תשלום מזונות לידועה בציבור?
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!
