...

Divorced

מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה
מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה

חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך – חשוב שתדע/י!

אחת הסוגיות החשובות ביותר במסגרת הליכי גירושין של בני זוג שיש להם ילדים משותפים הנה, כמובן, סוגית משמורת הילדים.

במסגרת סוגיה זו, יש לקבוע איזה סוג משמורת יחול על הילדים: משמורת משותפת לשני ההורים יחדיו, או משמורת יחידנית שתוענק לאחד ההורים בלבד.

בן הזוג שייקבע כבעל המשמורת היחידנית יקרא ההורה המשמורן. על מנת להבטיח את שמירת הקשר שבין הילדים לבן הזוג השני שאיננו המשמורן, יש גם לקבוע את הסדרי הראיה ביניהם.

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, קיימות שתי דרכים לקביעת משמורת הילדים והסדרי הראיה:

במסגרת הסכם ההורים, כאמור בסעיף 24 לחוק הכשרות, שהינה כמובן הדרך העדיפה מבין השתיים. או על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה / בית הדין הרבני, כאמור בסעיף 25 לחוק הכשרות וזאת במידה וההורים אינם מצליחים להגיע להסכם ביניהם בעניין זה, או במידה והם הגיעו להסכם בעניין זה, אך הוא לא בוצע.

לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 052-2226699

סעיף 25 לחוק הכשרות קובע כי בית המשפט יקבע בעניין סוגיית משמורת הילדים והסדרי הראיה: "…כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

כלומר, סעיף 25 לחוק הכשרות קובע כי באופן כללי, בית המשפט יחליט בסוגיית קביעת משמורת הילדים בהתאם לעקרון העל בדבר טובת הילדים.

יחד עם זאת, כאשר המדובר בילדים קטנים עד גיל 6, תחול חזקת הגיל הרך, באופן לפיו עקרונית, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת יחידנית אצל אמם, אלא אם כן הוכח קיומן של סיבות מיוחדות שקובעות אחרת.

סיבות כאלו יכולות להתרחש כאשר נמצא שלאם יש בעיות חמורות של מסוגלות הורית, בעטיין עדיף שהילד יגדל אצל האב או אצל גורם אחר שנמצא מתאים לכך.

כלומר, בניגוד אולי למה שמקובל לחשוב בציבור הרחב, חזקת הגיל הרך הינה חזקה הניתנת לסתירה, והיא איננה חזקה מוחלטת, אשר קובעת לכאורה כי ילדים עד גיל 6 יועברו אוטומטית למשמורת היחידנית של אמם.

המדובר בהנחת מוצא אשר קובעת כי לכאורה עדיף לילדים עד גיל 6 שהם יועברו למשמורת האם, אך זאת אך ורק כל עוד לא הוכח קיומן של סיבות מיוחדות אשר קובעות שהאם איננה כשירה לשמש כהורה משמורן.

כך לדוגמא נקבע ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הליך בג"ץ 672/84 אברבוך נ' אברבוך: "ברגיל מקומו של ילד בן שלוש הוא בחיק אמו, אך אין זה כלל בל יעבור".

פרשנות חזקת הגיל הרך על פי בתי המשפט בארץ

במשך שנים רבות נהגו בתי המשפט בארץ לפרש את חזקת הגיל הרך באופן לפיו הם בדרך כלל נהגו לפסוק משמורת יחידנית מלאה לאם לגבי ילדים עד גיל 6.

פרשנות זו נבעה בעיקרה מהמציאות ששררה בעבר בארץ בכל הקשור לחלוקת התפקידים המסורתית בין ההורים, באופן לפיו עיקר הנטל בטיפול בילדים נפל על האם, בעוד האב עסק בטיפול בפרנסת המשפחה.

ברם, ככל שחל שינוי במציאות זו, באופן לפיו גם האמהות החלו יותר ויותר לצאת לעבודה, והאבות החלו ליטול יותר ויותר אחריות לגבי הטיפול בילדיהם, וככל שגברה המודעות לחשיבותו של האב בחיי הילד, נוצר גם שינוי בהתאם בפרשנות בתי המשפט בעניין זה.

כתוצאה מכך בתי המשפט בארץ החלו לאחרונה יותר ויותר לפסוק משמורת משותפת לשני ההורים יחדיו גם לגבי ילדים עד גיל 6.

כך נפסק במסגרת הליך ע"מ (ת"א) 1125/99:

"חזקת הגיל הרך נקבעה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפני כמעט ארבעים שנה, עת המציאות החברתית היתה שונה. בעבר, היתה מקובלת מציאות בה מילאו נשים בפועל את תפקיד הטיפול בילדים בעוד האבות השקיעו בחיפוש אחר פרנסה. אולם, מגמה זו השתנתה. קיים שוויון בין הורים בכל הנוגע לזכות ולאחריות למילוי תפקיד המשמורנים. זאת בשל השינוי במציאות החיים, שבה חלפה חלוקת התפקידים המסורתית בין ההורים. יתר על כן, גם התרבו דעות המרבות בחשיבותו של האב בחיי הילד…"

בתי המשפט נימקו את השינוי בפסיקתם גם בכך שחזקת הגיל הרך הינה רק אחד השיקולים בכל הקשור לקביעת משמורת הילדים שאותם על בית המשפט לשקול, וכי אין המדובר בשיקול היחידי בעניין זה.

שכן בהתאם לאמור בסעיף 25 לחוק הכשרות, על בית המשפט לשקול שיקולים שונים בעניין זה, במסגרת ובכפוף לעקרון העל בדבר טובת הילד, כך שחזקת הגיל הרך הינה רק אחד משיקולים אלו.

כך נקבע על ידי ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ע"א 493/85: "חזקת הגיל הרך אינה שיקול יחיד לדיון שימנע דיון ענייני".

מעקרון העל בדבר טובת הילד נובע גם כי קביעת משמורת משותפת איננה בהכרח סותרת את חזקת הגיל הרך, מה גם שהמשמורת נותרת גם אצל האם, אם כי לא רק אצלה. כך נפסק במסגרת הליך תמ"ש (י-ם) 19660/07 פלונית נ' אלמוני וכן במסגרת הליך רמ"ש 56347-11-12.

השינוי בפסיקת בתי המשפט בארץ הושפע גם מפרסום המלצות דו"ח ועדת שניט משנת 2011, ופרסום תזכיר חוק הורים וילדיהם, תשע"ב-2012 ע"י משרד המשפטים, וזאת למרות ששניהם טרם הבשילו עד כה לכדי חוק מחייב.

ועדת שניט המליצה על ביטול חזקת הגיל הרך, ועל אימוץ מודל האחריות ההורית המשותפת תחתיו. הוועדה נימקה זאת בכך שכל ילד הינו אינדיבידואל בפני עצמו, ועל כן בעת קביעת המשמורת לגבי הילד אין מקום להחלת חזקת הגיל הרך, אלא יש לבחון באופן אינדיבידואלי מהי טובתו האישית בעניין זה.

תזכיר חוק הורים וילדיהם, תשע"ב-2012 ביטל אף הוא את חזקת הגיל הרך. התזכיר נימק זאת בכך שזכותו של הילד הינה ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו ושיהיה לו קשר אישי, ישיר ורציף עם כל אחד מהם, ועל כן אין מקום להמשיך את החזקה הנוהגת לפיה ילד עד גיל שש יהיה בחזקת האם.

תזכיר החוק גם קבע קווים מנחים להורים ולבית המשפט כיצד לפעול כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם בדבר הסדרת חלוקת האחריות ההורית, מימושה וכיצד יש להפעיל את עיקרון טובת הילד.

כאמור, המלצות דו"ח שניט ותזכיר החוק טרם הבשילו לכדי חוק מחייב. ברם, בפועל, בתי המשפט לענייני משפחה החלו יותר ויותר לאמץ בפסיקתם את האמור במסמכים אלו, ולפסוק משמורת משותפת להורים, בנסיבות המתאימות.

כך לדוגמא במסגרת הליך תמ"ש (ת"א) 8309-06-11 ק.ש נ' מ.ע.ב, קבע בית המשפט כי אין בדעתו ליתן חשיבות לחזקת הגיל הרך, אלא אך ורק לבחון את טובתה של הקטינה שבה דן התיק:
 
"המציאות בה מתפקדת המשפחה הישראלית בשנות האלפיים אינה עולה עוד בקנה אחד עם המציאות, שבמסגרתה גובשה הדוקטרינה של חזקת הגיל הרך. המצב המשפטי המשתקף מסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, התשכ"ב -1962 (להלן: "החוק"), הדן בחזקת הגיל הרך ומעניק עדיפות לאם כמשמורנית, אינו משקף עוד את התיאוריות החברתיות והפסיכולוגיות העכשוויות הנוגעות לענייני משמורת בסכסוכי גירושין, המבטאות נאמנה את צורכיהם וטובתם של הילדים החיים במציאות פלורליסטית שונה מאוד מן המציאות, שלאורה גובשה דוקטרינה זו…

במשפט קטינים, מן המפורסמות שעקרון טובת הילד הינו העיקר ומפניו ייסוגו כל יתר העקרונות. קיים חשש מובנה כי אם וככל שבית המשפט יטה ליתן חשיבות כלשהי לחזקת הגיל הרך, עלול הדבר לפגוע בטובתו של הילד הספציפי…

לפיכך, על בית המשפט לזנוח דעות קדומות והלכי רוח, שייתכן והיו מתאימים לשנים עברו, ולהתמקד בשאלה היחידה העומדת על הפרק – מהי טובתה של הקטינה דא עסקינן? האם, תהא זו טובתה להיות במשמורתה ובהשגחתה העיקרית של אימה או, שמא, אצל אביה או אולי טובתה היא להיות במשמורת משותפת אצל שני הוריה".

נציין כי לאחרונה הממשלה ניסתה לקדם הצעת חוק בדבר ביטול חזקת הגיל הרך, אשר קבעה כי ילדים עד גיל שש לא ימסרו לאם, אלא שההורים הגרושים יזכו באחריות משותפת על ילדיהם.

אולם בתחילת חודש נובמבר 2015 הופלה הצעת חוק זו על ידי האופוזיציה במסגרת הליך הקריאה הטרומית בכנסת. עם זאת הממשלה הודיעה שבכוונתה לקדם הצעת חוק זו שוב, כעבור מספר חודשים.

שאלות? ליחצו כאן לפניה ולקבלת יעוץ משפטי אישי!

צור קשר לייעוץ ופרטים נוספים:

שתף כתבה זו:

Facebook
WhatsApp
Email
LinkedIn

מאמרים קשורים

עורך דין גירושין רעננה
עורך דין גירושין רעננה

עורך דין גירושין רעננה שרון סגל גם אדם שיוזם גירושין מתוך הבנה שאין טעם להמשיך בחיים המשותפים, וגם מי שהתהליך

צור איתנו קשר

Seraphinite AcceleratorOptimized by Seraphinite Accelerator
Turns on site high speed to be attractive for people and search engines.