...

Divorced

מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה
מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה

הגדלת מזונות

תביעה להגדלת מזונות – אימתי?

ביהמ"ש למשפחה הגדיל את חיוב האב במזונות ילדיו שנקבעו במסגרת הסכם גירושין וזאת בשיעור של 30% משיעור המזונות המקורי.

מתי ובאילו תנאים ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות? מה הם השיקולים שבאמצעותם יפסוק ויכריע בית המשפט בשאלה?

תביעה להגדלת דמי מזונותיו של קטין שנקבעו בהסכם בין הוריו ואשר קיבל תוקף של פסק דין מצריכה הוכחת קיומו של שינוי נסיבות מהותי שארע מיום מתן פסק הדין ועד למועד הגשת התביעה.

תביעות מסוג זה אינן מתקבלות ע"י בית המשפט למשפחה כדבר שבשגרה בין היתר מאחר ונטל ההוכחה המוטל על כתפיו של התובע הנדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי הינו נטל כבד, שכן לא כל שינוי שחל בנסיבות יצדיק את שינוי גובהם.

זאת ועוד, הסכם גירושין כולל שנחתם בין הוריו של הקטין וניתן לו תוקף של פסק דין מגולל בתוכו ויתורים שונים ואת כל העניינים השנויים במחלוקת ועל כן ככלל יש לבחון את פסק הדין כמקשה אחת, הגם שקטינים אינם כבולים להסכמות הוריהם בעניינם.

מהו אותו שינוי נסיבות מהותי?

ראשית, סעיף 13 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע כי בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בוויתור ובפסק דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנשתנו אחרי ההסכם, הוויתור או פסק הדין.

הווה אומר, ניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בנוגע לתשלום מזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית.

הפסיקה קבעה כי השינוי שעל התובע להוכיח הינו באחד מאלה:

  • בעצם החיוב
  • בשיעור החיוב
  • בצורכי הקטין
  • ביכולת החייב
  • ביכולת ההורה המשמורן
  • ברכוש הקטין

נטל ההוכחה לעניין שינוי הנסיבות הינו כבד משקל, ועל התובע להוכיח דבר קיומן של נסיבות חדשות ומשמעותיות המצדיקות שינוי בגובהם של דמי המזונות קרי, הגדלתם.

כן יצויין, כי ככל משהתובע יוכיח קיומם של שינויים רבים יותר העולים כדי שינוי נסיבות מהותי כפי הגדרת הפסיקה, כך בהתאמה יגדלו הסיכויים לקבלת התביעה ולשינוי בגובהם של דמי המזונות הפסוקים.

עמד על כך כב' השופט מ' שמגר בהליך ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187, 188, בקובעו כך:

"אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך.

נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות".

לאחרונה וביום 2.2.15 קיבל ביהמ"ש למשפחה בטבריה מפי כבוד השופט מחמוד שדאפנה תביעה של אם בשם שלושה ילדים קטינים להגדלת מזונותיהם, הגם שדמי המזונות של הקטינים נקבעו בין שני ההורים בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין בשנת 2009.

במקרה זה, הגיעו הורי הקטינים להסכמות שאושרו כפסק דין ולפיהן, בין היתר: (1) האב אינו חב בהוצאות מדורם של הקטינים (שהתגוררו בשעתו עם אימם בקראוון ללא תשלום) (2) מזונותיהם החודשיים של שלושת הקטינים הועמדו על הסך של 3,000 ₪ קרי, 1,000 ₪ בחודש למזונותיו של קטין.

כאן יצוין כי דמי המזונות המינימליים שנקבעו על פי הפסיקה עומדים על הסך של 1,300 ₪ לילד, והם אינם כוללים את מדורו של הקטין, הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י ביטוח הבריאות, והוצאות חינוך.

יוצא אם כן כי דמי המזונות שהוסכמו ואושרו כפסק דין נמוכים יותר מדמי המזונות המינימליים הקבועים בפסיקה.

כך נקבע, בין היתר, בפסק הדין:

"ככל שמזונות הילדים שנפסקו רחוקים מהסף המינימלי של כ-1,300 ₪ בחודש, לא כולל הוצאות מדור וחינוך ו/או דמי טיפול והוצאות חריגות אחרות (בר"ע (ת"א) 02/1895 בן עמי נ' משיח תק- מח 203(/) 23019 (30/1/20)), כך יטה בית המשפט להגדיל פסיקת המזונות וירחיב סף הכניסה להוכחת התביעה.

חיוב המזונות במסגרת הסכם הגירושין, נקבע בסך 1,000 ₪ לילד. זהו סכום נמוך מהסך ההכרחי ואינו עומד בפסיקת המזונות המינימלית, כאשר אף אינו כולל הוצאות מדור".

מהו אותו שינוי מהותי בנסיבות בעטיו קיבל ביהמ"ש את התביעה להגדלת דמי מזונותיהם של הקטינים?

כאמור לעיל, מלבד העובדה שדמי המזונות שנקבעו נמוכים מהשיעור המינימלי שנקבע בפסיקת ביהמ"ש, נקבע כי הסכמת ההורים לעניין אי חיוב האב בתשלום מדור עבור הקטינים, התבססה על ההנחה כי האם לא תידרש לשאת בתשלום כלשהו בגין שכירות.

ברם, משהוכיחה אם הקטינים כי היא נושאת בתשלום מדור בשיעור של 1,000 ₪ הרי שלפנינו שינוי מהותי בנסיבות המצדיק שינוי בגובהם של דמי המזונות.

כך קבע ביהמ"ש בעניין זה:

"מכאן שבעקבות חיוב התובעת בתשלום שכירות, אשר הצדדים לא נתנו אליו את הדעת במסגרת הסכם הגירושין, הרי שיש בכך כדי להוות שינוי נסיבות.

נקודת המוצא של הצדדים, הייתה כפי הנראה שאין על התובעת חובת תשלום בגין המדור, אך בוודאי שלא היה בכוונת הצדדים לגרום לתובעת לשאת בתשלום זה לבדה. כמו כן, לא ניתן להכפיף הקטינים לוויתורים שעשו הוריהם כאשר מדובר בחובתו האבסולוטית של אביהם בתשלום מדורם".

כמו כן יצוין, כי ביהמ"ש בחן את כושר השתכרותו של האב, השתכרותו בפועל ואת רכושו אל מול השתכרותה הנמוכה באורח משמעותי מזו של האב כמו גם את אי קיומם של הסדרי ראיה סדורים שנקבעו  בפסק הדין, וכן את  העלויות הנובעות מהיעדרו של קשר בין האב לקטינים הנופלות על כתפי האם, ונשיאתה ברוב ההוצאות הנוספות.

קביעת ביהמ"ש בפסק הדין: ביהמ"ש הגדיל את דמי מזונותיהם של הקטינים בשיעור של 30% וקבע כי דמי מזונותיהם יועמדו על הסך של 3,900 ₪ לחודש.

בנוסף, חויב האב בתשלום הסך של 20,000 ₪ בגין הפרשי מזונות העבר מיום הגשת התביעה ועד למתן פסק דין.

בנוסף חויב האב, בין היתר, במחצית ההוצאה של חוג עבור כל קטין ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי!

צור קשר לייעוץ ופרטים נוספים:

שתף כתבה זו:

Facebook
WhatsApp
Email
LinkedIn

מאמרים קשורים

עורך דין גירושין רעננה
עורך דין גירושין רעננה

עורך דין גירושין רעננה שרון סגל גם אדם שיוזם גירושין מתוך הבנה שאין טעם להמשיך בחיים המשותפים, וגם מי שהתהליך

צור איתנו קשר

Seraphinite AcceleratorOptimized by Seraphinite Accelerator
Turns on site high speed to be attractive for people and search engines.