אני נשואה +3 עברנו דירה לפני שבוע לבית ברמת סירחון מזעזעת קיצונית ביוצר משהו לא נורמאלי בכלל.
כרגע כמו שכולם יודעות כאן חופש גדול אני לבד עם עניין הניקיון ו3 קטנים שצמאים לייחס מימני ואין באפשרותי בכלל מנסה כמה שיותר להספיק הבית כמי אתר בנייה לא שפכו בו מים במשך 3 שנים משהו שאי אפשר לעלות על הדעת
הבעייה מתחילה בזה שבעלי מגיע הביתה ולא מפסיק לרדת עלי לפגוע להעליב לזלזל להקניט לעשות מימני אפס מאופס וזה ברגיל באופן יום יומיבלי קשר למעבר רק שעכשיו זה החמיר ביותר וזה בלתי נסבל דוגמא קטנה אכפת לך רק מהניקיון, את חושבת שאת יודעת הכל, את לא חכמה בכלל, מי את חושבת את עצמך, נמאס לי מימך, לא יכול לשמוע אותך יותר, וזה על קצה המזלג.
אני לא טלית שכולה תכלת אבל אני מודעת לעצמי שאני פוגעת או שאני יוצאת לא בסדר אני יודעת להתנצל לבקש סליחה.
יצא לי המון לנסות לדבר איתו אבל ללא שום הצלחה במשך 10 שנות נישואין שלנו זה מגיע למצב של תסתמי, אין לי כוח לשמוע אותך, הוא חושב שהוא מושלם. הכי חכם בעולם. לא טועה אף פעם. ושכל העולם חייב לו הוא שורף אנשים בשנייה. אף פעם לא חושב על הצרכים שלי מה אני מרכישה מה עובר עלי. ואם אני בטעות ישתף אותו שאנח לא מרגישה טוב או שרע לי פיזית נפשית הוא יאלה מה את רוצה את עושה את זה לעצמך אני מצטערת על השנייה שפתחתי את הפה בכלל. אני מאד אוהבת אותו ואני מרגישה שאני טובה בשבילו רק בסקס לא מעבר ואני אומרת לעזעזל אם כל כך רע לך איתי ואני מלאה חסרונות ואף פעם אתה לא מוצא בי משהו טוב ושוב חוץ מהמיטה מה אתה עושה איתי בכלל .
לך צא לי מהחיים אל תמרר אותי .
בקצרה יגיד אני לא בנאדם בריא פיזית אני אחרי מספר ניתוחי לב וכן יש לי עבר נפשי לא קל שמלווה אותי יום יום אבל אני מקפידה באופן קבוע בטיפול שיחות ולא מזלזלת בזה לרגע במיוחד עבור 3 האוצרות שיש לי בחיים שלי.
כרגע הגעתי לתובנה היחידה להתגרש רל תציעו טיפול זוגי הוא לא ילך לעולם שאף אחד לא יגיד לו מה לעשות כי הוא מושלם.
אני נורא מפחדת מהצעד הזה בגלל הילדים שלי אני לא רוצה להעביר אותם משבר כל כך קשה הם מאד אוהבים אותו. אבל אם זה ימשך עוד רצת אני יתמוטט סופית.

מה אני עושה? איך מתמודדים מול המצב שהגעתי אליו?