הי, אני פרודה ארבעה חודשים עם הסכם מבית משםט (גרושה ברבנות קצת פחות).
ארבעה ילדים תחת גיל 10, גרוש שכיר במקום קבוע כבר מעל 15 שנים אני עצמאית.
תשלום המזונות והמדור שסיכמנו עליו הנו 5500 (קרוב לאלפיים שח פחות מהמקובל -
מזונות (1350 * 4) + 2500 מדור) - תשלום זה מועבר בזמן.
מחציות בהן כלול מפורשות הוצאות שיעורי עזר וטיפול רגשי - וכבר מהיום הראשון הוא אינו משלן הוצאות אלו למרות שחלקם היו עוד כשהיינו נשואים - והנל בטענה שאני אשמה בגירושים ואני הרסתי את הילדים.
בנוסף, הגרוש שלי מוסיף הוצאות כגון קניות בגדים לילדים או טיולים וטוען שאני צריכה להשתתף בהם.
אני נשארתי לגור בדירה המשותפת ופה יש כמה נקודות חשובות להבהיר:
אני נשארתי בדירה אבל אני ממנת יחידה את המשכנתא שסכומה הוא 4000 שח ובהמשך כשתימכר הדירה נתחלק חצי חצי.
בנוסף, את הדירה הנוכחית רכשנו מנכסים שהיו שלי עוד מלפני הנישואים ולא עשינו
הסכם ממון. למרות יש תקדימים משפטיים לכך שלי יש זכאות ל - 80% משווי הבית ויתרתי על חמישים אחוז על מנת לקבל את הגט.
וכאן שאלותי:
הגרוש שלי יכול להרוויח הרבה יותר אבל הוא מתעצל מתוך מקום של נוחות כך היה כל החיים וכנראה כך ישאר.
הוא היה אלים מילולית ופיסית וניצל כל מקום טוב שהיה בי כלפיו וכלפי הילדים והבית- אני עשיתי המון ויתורים רק כדי לקבל את הגט. מאז שנחתם ההסכם אני עוברת זוועות איתו כל פעם במישור אחר. הוא לא מפנים שאני לא רכוש שלו ושיש כאן הסכם ששנינו חתומים עליו. הוא מתנגח בכל מקום אפשרי משלם מה שבא לו איך שבא לו, לא לוקח את הילדים אם לא מסתדר ועוד הרבה דברים גאועים מכך.
איך אוכל והאם בכלל נכון לי להכנס למשפט מולו?
המלחמה בבתי המשפט יכולה לשאוב כוחות וכסף שאני לא יכולה ולא רוצה להכנס אליהם
אני גם לא יודעת עד כמה אני זכאית על פי חוק
למרות שאני מבינה מיום ליום שויתרתי המון
אבל השקט הנפשי היה שווה את זה - לפחות בזמנו
היום אני מבינה שרק נפתחה הדרך הלא נעימה מאז שנפרדנו
אני עושה כל שביכולתי לא להגיע למצב של מריבה
ומתנהלת מולו במיילים או בהודעות טקסט
אני מרגישה חסרת אונים
כל מה שאני מציעה נרגם ונרמס בשניות
למרות שאלו ההצעות הכי טובות עבורו
איך נכון לי לפעול?