חטיפת ילדים, עליה לישראל ומה שביניהם - סקירה של פסק דין בהתאם לחוק אמנת האג...
חטיפת ילדים, עליה לישראל ומה שביניהם - סקירה של פסק דין
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

 מרכז המידע להליכי
גירושין ודיני משפחה
בהנהלת עו"ד שרון סגל
בהנהלת עו"ד
שרון סגל

להתגרש בתנאים שלך! פתרונות יצירתיים בענייני משפחה
וגירושין בהתאמה אישית עבורך
תמיד למען הזכויות שלך יעוץ מומחים בנושא ירושה וצוואה
ופתרון אפקטיבי לסכסוכי ירושים
לחזק את הזוגיות! הסכם ממון הוא הבטחון שלך
לעתיד שקט ורגוע
שמירה על האינטרסים שלך! הדרך לפירוק השיתוף
בליווי משפטי אישי ובהליך מזורז
נסיון ואסטרטגיה מנצחת! הדרך המהירה והאפקטיביות
לחלק את הרכוש המשותף שלכם!
x

סיוע משפטי למתגרשים צוואות וירושות חלוקת רכוש פירוק שיתוף הסכמי ממון


חטיפת ילדים, עליה לישראל ומה שביניהם

Hebrew
תאריך: 24/09/2014 08:32   

סיפור על בעל ואישה חרדים שנישאו כדת משה וישראל והקימו בית בניו יורק. הזוג הקים תא משפחתי בדמות שני ילדים. בין לבין בין בני הזוג הייתה הסכמה משתמעת כי ביום מן הימים הם יעלו ארצה.

בלי קשר לאותה "הסכמה", הגיעה האישה ארצה לחופשה קצובה עם שני ילדיהם המשותפים. אך לא לחופשה הגיעה האישה לבסוף, אלא לצמיתות שכן היא נשארה בארץ.

הבעל מנגד, הגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה בבקשה להחזיר את ילדיהם לארץ מוצאה, בטענה כי הם בעצם נחטפו ע"י האישה.

בסקירה שלפניך נדון בשאלה האם בית המשפט פסק כי מדובר בחטיפה בהתאם לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א - 1991?

המדובר בהליך תמ"ש 16151-07-14 ב' (קטין) ואח' נ' ב'.חטיפת ילדים ועליה לארץ - עמדת בית המשפט

חטיפת ילדים והאמנה

מדינת ישראל אישרה את אמנת האג בדבר חטיפת ילדים, וכיום אמנה זו היא חוק ככל חוק במדינת ישראל, אשר מכוחו בתי משפט פוסקים את הדין.

על פי סעיף לחוק אמנת האג יש לעמוד בשלושה תנאים כדי להוכיח חטיפת ילד שבגינו יורה בית משפט בישראל על החזרתו.

ראשית יש להראות כי בעצם החטיפה הופרו זכויות המשמורת על פי דיני מקום המגורים של הילד (כלומר הדין של המדינה הזרה).

שנית על המבקש להוכיח כי זכויות המשמורת שלו קוימו הלכה ולמעשה לפני אירוע החטיפה.

שלישית, כי המקום בו שהה הקטין לפני החטיפה היה מקום מגוריו של הקטין באופן קבוע.

עם זאת, קובע חוק אמנת האג ארבעה חריגים לפיהם בית משפט בישראל לא יורה על החזרת הקטין לארצו.

חריגים אלו הם כדלקמן:

  • אם הילד שהה במקום החדש מעל לשנה מהיום בו הוגשה בקשה. חריג זה קבוע בסעיף 12 לחוק אמנת האג. עם זאת, אם הילד שהה במדינה פחות משנה אך הוכח כי הוא כבר השתלב במקום המגורים החדש, גם אז לא יורה בית המשפט על החזרת הקטין.
  • אם האדם או המוסד שאחראי על הילד בארץ המוצא לא הפעיל את זכויות המשמורת שלו, או הסכים במשתמע או במפורש להעברת הילד. חריג זה קבוע בסעיף 13 לחוק אמנת האג.
  • אם ישנו חשש כבד כי החזרת הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי, או במצב נפשי קשה. חריג זה גם קבוע בסעיף 13 לחוק אמנת האג.
  • לבית המשפט גם יש שיקול דעת להורות על אי החזרת הילד בנסיבות בהן הילד הוא בגיר יחסית והוא בעצמו מתנגד להחזרתו לארץ מוצאו. חריג זה קבוע בסעיף 20 לחוק אמנת האג.

בית המשפט הוא שיקבע האם מתקיימים החריגים המתוארים לעיל. על מנת להוכיח את החריגים יש להציג ראיות בפני בית המשפט. אך בסופו של דבר, לבית המשפט שיקול דעת רחב מאוד.

עם זאת, חשוב לציין כי הפסיקה של בית המשפט העליון (אשר מחייבת את בתי המשפט לענייני משפחה) קובעת כי את החריגים לחוק אמנת האג יש לפרש בצמצום על מנת לכבד את תחולת החוק.

קיראו בהרחבה: הגירה עם קטינים למדינה אחרת - הכיצד?

טובת הילד

נקודת המוצא בדיני המשפחה בכלל, בתחום החזרת הילדים מכוח חוק אמנת האג, הנה "טובת הילד וטובתו בלבד".

זהו השיקול העיקרי אותו ישקול בית המשפט. לא בכדי, קובעים החריגים כי יש לבחון את מידת השתלבותו של הילד בארץ החדשה או לחלופין לבחון האם החזרתו תגרום לו נזק נפשי או פסיכולוגי.

עלייה ארצה כחריג לאמנה?

כאמור בענייננו, הגיעה האישה יחד עם ילדיהם המשותפים ארצה. האישה טענה לקיומו של חריג לפיו הייתה הסכמה בינה לבין הבעל כי הם יהיו עתידים לעלות ארצה, על כן יש לראות בישראל כמקום מגוריהם של הילדים.

הבעל מנגד שלל את טענת האישה, וטען כי כמו יהודים רבים בניכר חשבו אף הם מעת לעת אודות עליה ארצה ואולם המחשבות מעולם לא רקמו עור וגידים.

הוא הסכים לבקשת האישה לנסוע לביקור בן שלושה שבועות בארץ לאחר שאובחנה אצלה בעיה רפואית ועקב קשיים ביחסיהם.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קיבל את גרסת האב. בית המשפט התייחס לראיות שהוצגו ולגרסאות הצדדים. הוא אף התייחס להתכתבויות שנערכו בין בני הזוג שהראו כי כל העת הוא דרש את החזרת הילדים ארצה.

בהתייחס למסרונים שהוחלפו בין בני הזוג, דחה גם בית המשפט את טענת האישה לפיה הבעל נקט בהליך משפטי רק לאחר ארבעה חודשים. זאת כאמור משום שמהמסרונים התברר כי כבר מלכתחילה הוא ביקש שהילדים יוחזרו.

בנוסף, בית המשפט מצא בעובדה כי האישה הגיעה ארצה רק עם 500$ כראיה לטובת גרסת הבעל לפיה לא הייתה כל כוונה לעלות ארצה.

לבסוף, בית המשפט הורה כי הילדים יוחזרו לאביהם בתוך 15 ימים, ואף חייב את האישה בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי בענייני גירושין


הליכי גירושין פורום משפחה יצירת קשר 052-2226699