מחקרים שנערכו בתחום סרבנות גט מצביעים על כך שהיקף התופעה מתפלג בדומה בין שני המינים ועומד על שיעור של כעשרים אחוזים. על סיבות נוספות לסרבנות גט ודרכי ההתמודדות של מערכת המשפט עם התופעה, במאמר המלא...
סרבנות גט
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

 מרכז המידע להליכי
גירושין ודיני משפחה
בהנהלת עו"ד שרון סגל
בהנהלת עו"ד
שרון סגל

להתגרש בתנאים שלך! פתרונות יצירתיים בענייני משפחה
וגירושין בהתאמה אישית עבורך
תמיד למען הזכויות שלך יעוץ מומחים בנושא ירושה וצוואה
ופתרון אפקטיבי לסכסוכי ירושים
לחזק את הזוגיות! הסכם ממון הוא הבטחון שלך
לעתיד שקט ורגוע
שמירה על האינטרסים שלך! הדרך לפירוק השיתוף
בליווי משפטי אישי ובהליך מזורז
נסיון ואסטרטגיה מנצחת! הדרך המהירה והאפקטיביות
לחלק את הרכוש המשותף שלכם!
x

סיוע משפטי למתגרשים צוואות וירושות חלוקת רכוש פירוק שיתוף הסכמי ממון


סרבנות גט

Hebrew
תאריך: 20/11/2013 07:16   

מהי סרבנות גט?

סרבנות גטסרבנות גט הינה סטאטוס הנגזר מההלכה היהודית, שבו גבר ואשה באו בברית הנישואין וכעת אחד מהם רוצה לבטלה אך האחר מונע ממנו.

במצב זה, הצד אשר מעוניין בהליך גירושין הוא מסורב גט והמסרב לתהליך הוא סרבן גט.

סיום הנישואין חייב להיות רשמי על פי ההלכה ובתי המשפט הרבניים מגדירים את מסורב הגט, אשה או גבר ככזה אם חלפו שנתיים מאז שהוגשה תביעה נגד הצד המסרב והגט על פי ההלכה היהודית לא התממש.

המוסד אשר אחראי על מתן הגט הוא בית הדין הרבני ולו סמכויות שונות משל בית המשפט האזרחי. בשנת 1995 חוקק חוק שנועד להתמודד עם התופעה ובתוך כך הגדיר את הסנקציות שרשאי להטיל בית הדין הרבני על סרבני הגט. 

המצב בישראל

בעוד שבישראל המערכת הממונה על מתן הגט והתמודדות עם סירוב הגט לפי ההלכה היא בתי הדין הרבניים, בחוץ-לארץ סמכותם מוגבלת והם אינם יכולם לכפות גט על סרבן גט שכן לצורך כך דרוש סנכרון עם חוקי המדינה הנידונה.

אך כאשר מדובר במקרה סרבנות גט בישראל, רשאי בית הדין הרבני להפעיל סנקציות מאוד חמורות על הסרבן, החל ממניעת זכויותיו ועד כליאתו לתקופת מקסימום של עשר שנים - כאשר גם בכלא יכולות להמנע ממנו זכויותיו הבסיסיות.

יש לציין כי במקרים חמורים של צורך בהפעלת הסנקציות אלה תמומשנה מן הקלה תחילה עד החמורה בהן.

אהרון מונסה, יועץ למנכ"ל בית-הדין הרבני, צוטט בשנת 2005 במסגרת הצעת הכתב שהוגשה לכנסת בנושא מעמד האשה בסירוב גט, כי רוב מקרי סרבנות הגט אינם מגיעים לדרגות כה חמורות שבהן מתממשות הסנקציות, כי די לאיים על הסרבן בהן (שכן בדרך כלל הן מכוונת כלפי הגבר) כדי להרתיעו ולגרום לו לתת את הגט.

בספטמבר 2008 הוציא בית הדין הרבני הגדול פסק דין הקורא להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים כדי להצליח למגר את התופעה ביתר-שאת.

לפי חוקי ישראל, בדומה למתכונת הסכם גירושין, לצורך מימוש הגט שני בני הזוג נדרשים להסכים על התהליך וללא הסכמה זו בתי המשפט אינם מוסמכים ורשאים לכפות עליהם גט אלא יכולים רק להמליץ או לכפות על תהליך הגירושין.

דהיינו, בני זוג יכולים להיות גרושים לפי בית המשפט, קרי נישואיהם לא ממומשים בפועל, אך הם אינם גרושים על פי בית הדין הרבני שטרם העניק להם גט.

התפלגות התופעה

מחקרים שנעשו עד היום העלו את המניעים העיקריים לתופעה ואת היקפה: סרבנות האשה מהווה 20% מהמקרים, וסרבנות הבעל 19%, כך שכיום מסורבי הגט משני המינים הם בהיקף דומה.

מניעי סכסוכים על רקע ממון וענייני חלוקת רכוש מהווים 13% מהמקרים ותביעת שלום בית 5% מהמקרים.

במחקרים אלה מודגשת כמותם של מקרי סחטנות הגט - על מנת להשיג תנאים מיטיבים בגירושין. למרות שלרוב מספרם של מסורבי הגט מצויין במאות, על פי מחקר של מרכז רקמן למעמד האשה נראה כי מספרן של מסורבות הגט עומד על יותר ממאה אלף נשים (נכון ל-2006).

בשנת 2005 הוגש מסמך לוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת בנושא הטיפול בעגונות ובמסורבות גט ולפיו היקף התופעה שנוי במחלוקת בשל עצם הגדרת המושג.

קראו בהרחבה: על העמדה לדין פלילי של סרבני גט

הסטאטוס המשפטי של מסורבי גט

לפי ההלכה, על האשה נגזרים תנאים יותר מחמירים כאשר היא מסורבת גט, כך שהיא נאסרת לממש את נישואיה עם גבר אחר ולהוליד ילדים (אם היא עושה כן היא נחשבת נואפת וילדיה ממזרים).

לגבר, לעומת זאת, יכול להינתן היתר להנשא כשהוא מסורב גט וילדיו לא יהיו ממזרים.

בתביעות הגירושין, בית-הדין הרבני פוסק לאשה ולילדיה סכומים נמוכים ביחס לאלה הנפסקים בבית המשפט לעניני משפחה. לכן, חלק מאמצעי הסחיטה של גבר כנגד אשתו הוא התניית הגט בהעברת הדיון לבית הדין הרבני.

המערכת החברתית בישראל כיום מאפשרת לנשים מסורבות גט להתמודד עם מצבי סחיטה וחוסר-צדק כלפיהן בכמה מישורים, כפי שהוסבר והוצע בהצעה לוועדה לקידום מעמד האשה.

לפי ההצעה הממשלתית, האשה מסורבת הגט זכאית לייצוג משפטי הולם, בין אם על ידי עורך דין ובין אם מטעם עמותות ייעודיות לנושא.

האישה רשאית לפנות לבית הדין בבקשה שיפעיל את הסנקציות על הסרבן וכן רשאית להגיש תביעה אזרחית בגין נזיקין וסבל שנגרמו עקב עיכוב הגט.

בתוך כך הודגשו ההצעות האחרות במהלך השנים האחרונות הקוראות להרחיב את הגדרת מסורבת הגט בבית הדין הרבני, הימנעות מהפעלת לחץ על אשה להעביר את תביעתה לבית דין רבני והרחבת המצבים בהם יחוייב הגבר להעניק את הגט, בהם נכללים כעת גם אלכוהוליסטים, מכורים לסמים, להימורים ועוד.

 לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין בנושא דיני משפחה וגירושין,
לחץ כאן:
סיוע משפטי - הליכי גירושין


הליכי גירושין פורום משפחה יצירת קשר 052-2226699