סוף עידן חזקת הגיל הרך - האם השינוי החקיקתי קרוב מתמיד? מהן הסיבות לשינוי הקרוב?
סוף עידן חזקת הגיל הרך - האם השינוי החקיקתי קרוב מתמיד?
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

 מרכז המידע להליכי
גירושין ודיני משפחה
בהנהלת עו"ד שרון סגל
בהנהלת עו"ד
שרון סגל

להתגרש בתנאים שלך! פתרונות יצירתיים בענייני משפחה
וגירושין בהתאמה אישית עבורך
תמיד למען הזכויות שלך יעוץ מומחים בנושא ירושה וצוואה
ופתרון אפקטיבי לסכסוכי ירושים
לחזק את הזוגיות! הסכם ממון הוא הבטחון שלך
לעתיד שקט ורגוע
שמירה על האינטרסים שלך! הדרך לפירוק השיתוף
בליווי משפטי אישי ובהליך מזורז
נסיון ואסטרטגיה מנצחת! הדרך המהירה והאפקטיביות
לחלק את הרכוש המשותף שלכם!
x

סיוע משפטי למתגרשים צוואות וירושות חלוקת רכוש פירוק שיתוף הסכמי ממון


סוף עידן חזקת הגיל הרך - האומנם?

Hebrew
תאריך: 12/01/2014 11:14   

לא מעט אבות גרושים ניצבים בפני מצב מתסכל מאד לאחר מסירת הגט. במידה וילדם מתחת גיל 6 המשמורת הולכת כמעט באופן אבסולוטי לאימו.

כך קובעת חזקת הגיל הרך שהיא סעיף בחוק הכשרות ההורית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962. הסעיף קובע שאם ההורים לא הגיעו להסכם או שההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את חלוקת המשמורת כפי שייראה לו לטובת הקטין "ובלבד שילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

התוצאה של קביעה חוקית זו היא שליטה והשפעה מועטת של האבות על ילדיהם ולעומתה מעורבות גדולה של בת זוגם לשעבר בגידול הילד.

מצב שבעבר קיבלו אבות כעובדה מוגמרת אך כיום, בעידן שבו הגבר מעורב לא פחות מהאישה בגידול הילד, אבות רבים מוחים על כך, ובצדק.

מינוי ועדת שניט ותזכיר חוק הורים וילדיהם

ועדת שניט, שמונתה ב-2005 על ידי שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, שמה לה למטרה לטפל בעניני הורות וגירושין, כשהנושא שזכה להד התקשורתי הרב ביותר היה חזקת הגיל הרך, וכבר ב-2011 הוגשו מסקנותיה הנחרצות למי שהיה אז שר המשפטים, פרופסור נאמן.סוף עידן חסקת הגיל הרך

הוועדה ביקשה לבטל לחלוטין את חזקת הגיל הרך ולהחליפה באלטרנטיבה הולמת שתאפשר לשני ההורים לממש את הורותם במלואה.

הרפורמה אותה רצתה הוועדה ליצור היא מעבר מזכויות ההורים לצרכי הילד וחובות ההורים.

כלומר יכולת ההורים לענות על האינטרסים שישרתו את ילדם בצורה הטובה ביותר.

פרופסור שניט טען שגם הטרמינולוגיה בנושא מעוותת ומשמורת והסדרי ראיה אלו מונחים מעולם האסירים.

בעוד ימים ספורים (ינואר 2014) תציג השרה לבני לפני ועדת השרים הצעת חוק שתאמץ את רוב מסקנות ועדת שניט בגרסה רכה יותר – חזקת הגיל הרך לא תבוטל, אבל במקום שהילדים יהיו ברשות אמם עד גיל שש, יהיו רק עד גיל שנתיים.

חברת הכנסת גילה גמליאל גם קידמה את החוק באומרה "ילדים צריכים ליהנות משני ההורים שלהם.

אי אפשר להפוך את זה לקלף שבו נשים יוכלו להשתמש במאבק על קביעת המזונות.

ההחלטה על מזונות צריכה להתקבל באופן ענייני והשופט צריך לראות לפני עיניו את שני בני הזוג וההשתתפות שלהם בגידול הילד".

ארגוני נשים רבים מתנגדים להצעת החוק, בטענתה שנשים מופלות לרעה בבתי דין רבניים בענייני גירושין ונישואין, בכך שרק הגבר יכול לתת גט, ומבחינה כלכלית, ונושא החזקה על הילדים מהווה מוקד לסחטנות במאבקי גירושין רבים, לכן אין סיבה להתחיל בשיוויון הפורמלי הזה שלפיהן רק יגדיל את הפערים.

קיראו על: מאבק משמרות בין האב הביולוגי לאב החורג הוכרע לפי טובת הילדה

על פי ארגוני הנשים, אותו שיוויון מיוחל, הולם אבות מעורבים שחשוב להם הקשר ההדוק עם ילדם וחלקם בגידולו, ואלה הם עדיין מיעוט.

דוברות ארגוני הנשים גורסות שפני הדברים בשטח יהיו 'אם לא תסכימי שאקצץ בדמי המזונות, אתבע משמורת על הילדים'.

הן מזהירות מכך שביטול חזקת הגיל הרך יחזיר את הנשים שנים אחורה בכך שיחששו להתגרש מפאת הרעת תנאיהן.

למרות ההתנגדויות הללו, הצורך של אבות לשמר את מעורבותם נותן סימנים גם בפסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה מהזמן האחרון.

כך לדוגמא, השופט יעקב כהן, פסק לאחרונה בבית המשפט לעניני משפחה בראשל"צ, פסק דין בו פטר אב מתשלום מזונות, ונימק בכך שאמר שמצב בו האב נדרש לשלם מזונות על אף שהכנסותיו קטנות בהרבה מהכנסות האם, פוגם בשיוויון ומוביל אבות להתכחשות לילדיהם.

השופט זגורי גם הוא פרסם לאחרונה פסק דין שמנע מאם לעבור לגור במרחק הגדול מ-100 ק"מ מהאב וממקום בו גדל הילד, כי כך האב לא יוכל להמשיך להיות חלק חשוב מהתפתחותו וגידולו.

פרופסור שניט טוען שפסקי דין אלו אינם תקדימיים ונעשים בבתי הדין למשפחה על בסיס יומי, הלוקחים בחשבון את המלצות הוועדה עוד לפני שהתקבלו כחוק.

לשאלה האם הורים גרושים בעלי הסדרי ראיה מצומצמים יזכו להיטיב את תנאיהם בעקבות החוק, עונה פרופסור שניט שבמידה ויוכלו להוכיח את הצרכים המשתנים של ילדיהם או שינוי במצב בריאותי או כלכלי, אז בוודאי.

פסיקות בדיני משפחה הן כמעט הפסיקות היחידות שאין בהן סופיות, הן דינמיות ומשתנות על פי צורך הילד.

נכון לעכשיו שרת המשפטים, החליטה בכל זאת להשאיר את חזקת הגיל הרך, אף על פי שקיבלה את מסקנות ועדת שניט זה מכבר, ככל הנראה כפשרה מאולצת עם ארגוני הנשים, בכך שהותירה אותו עד גיל שנתיים.

לפי שניט, הפשרה אמנם פוגעת בגרעין הרעיון, לפיו כבר מלידתו הילד במצוי באחריות משותפת של שני ההורים, אבל זה עדיף מכלום והחוק גם בגרסתו הרכה, מהווה התקדמות.

ימים יגידו אם השינוי בחוק חזקת הגיל הרך יתרום להגברת מעורבות אבות לאחר גירושין או להצרת צעדיהן של אמהות גרושות.

ליחצו כאן לקריאה של דו"ח ועדת שניט

שאלות? ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!

קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
חזקת הגיל הרך - חשוב שתדע/י! - כיצד מפרשים הלכה למעשה את המושג החשוב חזקת הגיל הרך?

הליכי גירושין פורום משפחה יצירת קשר 052-2226699