חשוב לדעת כי סרבני הגט בישראל חושפים את עצמם לכתב אישום פלילי לפי הנחיה של פרקליטות המדינה...
פרקליטות המדינה פרסמה הנחיה להעמיד לדין סרבני גט
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

 מרכז המידע להליכי
גירושין ודיני משפחה
בהנהלת עו"ד שרון סגל
בהנהלת עו"ד
שרון סגל

להתגרש בתנאים שלך! פתרונות יצירתיים בענייני משפחה
וגירושין בהתאמה אישית עבורך
תמיד למען הזכויות שלך יעוץ מומחים בנושא ירושה וצוואה
ופתרון אפקטיבי לסכסוכי ירושים
לחזק את הזוגיות! הסכם ממון הוא הבטחון שלך
לעתיד שקט ורגוע
שמירה על האינטרסים שלך! הדרך לפירוק השיתוף
בליווי משפטי אישי ובהליך מזורז
נסיון ואסטרטגיה מנצחת! הדרך המהירה והאפקטיביות
לחלק את הרכוש המשותף שלכם!
x

העמדה לדין של סרבני גט

Hebrew
תאריך: 21/11/2017 09:13   

פרקליטות המדינה פירסמה ביום 10.11.2016 את הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.24 בדבר העמדה לדין של סרבני גט, תחת הכותרת "מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט".

סרבן גט הינו בן זוג אשר מסרב לתת או לקבל את הגט ובכך כופה על בן הזוג השני קשר נישואין בניגוד לרצונו.

על פי רוב, מדובר בסרבנות מצד הבעל לתת גט לאשתו, מסורבת הגט, המכונה גם אשה עגונה. סרבן הגט פוגע בחירויות וזכויות בסיסיות של המסורבת, ביניהן הזכות להינשא בשנית, הזכות ללדת ילדים מבלי שאלו ייחשבו כממזרים ופסולי חיתון, הזכות לקיים מערכת יחסים אינטימית, פגיעה כלכלית וחברתית ועוד.

ההנחיה החדשה נועדה לתת מענה לסוגית סרבנות הגט שעד כה לא ניתן לה פתרון במסגרת הדין הפלילי, באופן לפיו היא קובעת כי במקרים בהם בית הדין הרבני נתן צו לכפיית גט על סרבן גט, יש לשקול פתיחת חקירה נגד סרבן הגט והעמדתו לדין בגין הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

לנקיטה בהליך פלילי כנגד סרבן גט בהתאם להנחיה החדשה, יש 3 מטרות עיקריות:

  • תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים כלליים ולא רק בנפגעת, מסורבת הגט.
  • מיצוי הדין עם מבצע העבירה והגשמת מטרות הענישה הפלילית כגמול והרתעה, בגין מעשה העבר, הן בשל פגיעתו באישה, והן בשל פגיעתו במערכת השלטונית שנתנה את הצו.
  • הרתעה כללית של סרבנים פוטנציאלים וצמצום תופעת העגינות.

על מנת לשלול אפשרות שגט שיינתן בשל הליך פלילי ייחשב כגט מעושה, שהינו בטל לפי ההלכה היהודית, אזי הפתיחה בחקירה וההעמדה לדין של סרבן גט תיעשנה רק לאחר החלטת בית הדין הרבני על כפיית גט, אי מתן הגט בחלוף 61 יום ממועד מתן ההחלטה והיוועצות עם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים טרם נקיטת הליכים פליליים.

לצורך קבלת החלטה לעניין פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין סרבנות גט יש לשקול גם את השיקולים הבאים:

  • פרק הזמן מהגשת תביעת הגירושין וכן פרק הזמן בו הסרבן עומד בסירובו. ככל שהזמן ארוך יותר כך יגבר האינטרס הציבורי שבפתיחה בחקירה והעמדה לדין.
  • השלכת הסרבנות למתן גט על מצבה של המסורבת. ככל שסרבנות הגט הסבה נזק גדול יותר למסורבת, כך תגבר ההצדקה לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין.
  • חזרתו של סרבן הגט מסירובו. עיקר תכלית קיומו של הליך פלילי נגד סרבן גט היא שיקולי גמול והרתעה כללית ולכן, אין במתן הגט בשלב מאוחר בכדי להוביל בהכרח לסגירת תיק החקירה או לביטול כתב האישום. ואולם אין באמור כדי לשלול מתן משקל לנתון זה.

במידה וסרבן הגט אכן הועמד לדין ואף הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית, תבקש התביעה לגזור עליו מאסר בפועל לתקופה ממשית. כמובן שהסרבן שעומד לדין צריך להיות מיוצג על ידי עורך דין מנוסה.

הנסיבות הבאות יהוו שיקול להחמרה בעמדתה העונשית של התביעה:

  • הנאשם עומד בסירובו לפרק זמן העולה על 12 חודשים מעת מתן חיוב בגט, וחלפו לפחות 61 ימים מאז מתן הצו לכפיית גט.
  • קיימות אינדיקציות לכך שסירובו של הנאשם לגט משמש כאמצעי סחטנות או נקמה.
  • סרבנות הגט או שנות הנישואין לוו במעשי עבירה נוספים, כדוגמת שימוש באלימות מצד הסרבן כלפי אשתו או ילדיו, הטלת אימה עליהם, או שיבוש אורח חייהם התקין.

במידה והסרבן יחזור בו טרם שלב הטיעונים לעונש, יהווה הדבר שיקול להקלה בעונשו, אך עדיין, ככלל, יש לעמוד על הרשעה וענישה מוחשית.

הרקע למתן ההנחיה להעמיד לדין סרבני גט

ההנחייה מבהירה כי ענייני המעמד האישי בישראל נקבעים על פי הדין הדתי ומצויים בסמכות הטריבונלים הדתיים המוסמכים. לגבי בני זוג יהודים מוקנית הסמכות בענייני המעמד האישי על פי חוק, לבית הדין הרבני.

על פי ההלכה היהודית, גירושין הינם אקט אישי הנעשה על ידי בני הזוג עצמם ומרצונם החופשי, ועל כן בית הדין הרבני אינו מוסמך בעצמו להתיר את קשר הנישואין בין בני הזוג, אלא רק להנחות לעניין מתן הגט וזאת כפי שיבואר להלן.

בית דין רבני שדן בתיק גירושין אשר נפתח לבקשת אחד מבני הזוג, יכול לקבל את התביעה או לדחות אותה ואף להמליץ לצדדים לחזור להליך שלום בית.

במידה ובית הדין מקבל את התביעה, אך בן הזוג השני מסרב לתן את הגט, קיים לרשותו של בית הדין מדרג של החלטות, צווים וסנקציות שבאפשרותו להטיל על הסרבן:

המלצה להתגרש או מצווה להתגרש – בית הדין הרבני אינו מחייב את בני הזוג להתגרש אך הוא קובע שלאור מכלול נסיבות העניין, מומלץ להם להתגרש או שהדבר אפילו מהווה מצווה דתית.

חיוב גט – בית דין רבני קובע שעל הצדדים קיימת חובה להתגרש. החלטה כזו היא החלטה משפטית מחייבת. הפרת החלטה זו מהווה הפרת הוראה חוקית ומאפשרת הטלת סנקציות על ידי בית הדין כלפי הסרבן.

במקרים אלה, כל עוד לא הוציא בית הדין הרבני פסק דין המאפשר גם לכפות את הגט, באפשרות בית הדין להטיל על הסרבן סנקציות עקיפות המקשות על ניהול חייו, אשר מכונות הרחקות דרבינו תם, אך זאת למעט הטלת מאסר, אשר חשבת כסנקציה ישירה.

כפיית גט – בית דין הרבני קובע חיוב בדרגה גבוהה, הכולל סנקציות ישירות כלפי הסרבן ובכלל זאת, במקרים המתאימים, גם הטלת מאסר אזרחי בפועל לשם קיום הצו.

כאמור, בהתאם להנחיה החדשה, רק כאשר בית הדין פסק על כפיית גט, אזי תישקל פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין בגין הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

קראו בהרחבה: שאלות נפוצות ותשובות של עורכי הדין שלנו!


הליכי גירושין פורום משפחה יצירת קשר 052-2226699