עורך הדין שרון סגל מסביר את כל מה שחשוב לדעת ועונה לשאלות בנושא הסדרת המעמד האישי...
הסדרת מעמד אישי לפי חוק בישראל ובאמצעות עורך דין מומחה
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

 מרכז המידע להליכי
גירושין ודיני משפחה
בהנהלת עו"ד שרון סגל
בהנהלת עו"ד
שרון סגל

להתגרש בתנאים שלך! פתרונות יצירתיים בענייני משפחה
וגירושין בהתאמה אישית עבורך
תמיד למען הזכויות שלך יעוץ מומחים בנושא ירושה וצוואה
ופתרון אפקטיבי לסכסוכי ירושים
לחזק את הזוגיות! הסכם ממון הוא הבטחון שלך
לעתיד שקט ורגוע
שמירה על האינטרסים שלך! הדרך לפירוק השיתוף
בליווי משפטי אישי ובהליך מזורז
נסיון ואסטרטגיה מנצחת! הדרך המהירה והאפקטיביות
לחלק את הרכוש המשותף שלכם!
x

סיוע משפטי למתגרשים צוואות וירושות חלוקת רכוש פירוק שיתוף הסכמי ממון


כל מה שצריך לדעת על הסדרת המעמד האישי שלך!

Hebrew
תאריך: 21/05/2018 07:26   

בראשית הדברים ייאמר, כי כאשר בני זוג מחליטים לעלות שלב ביחסים ולבנות בית משותף בישראל, מדובר בצעד לגיטימי, חיובי ויחסית פשוט עבור רובנו.

כל שנדרש מהם לעשות הוא להחליט, לערוך כמה פעולות הכנה (אם בכלל) והקרקע להתחלת החיים המשותפים מוכנה. אך מה קורה כאשר בין בני הזוג נכנס גורם שלישי - משרד הפנים, שגם לו יש מה להגיד (והרבה) על רצון הצדדים לבצע את המהלך?

יצוין, כי במקומות רבים ברחבי העולם, כמו גם בישראל קיימים זוגות מעורבים - בהם אחד מבני הזוג אינו אזרח המדינה. אחרי הכל מדובר בעידן המאפשר תנועה ותקשורת גלובלית, ובכך באופן טבעי נוצרים קשרים בין אנשים ממדינות שונות.

הנסיבות בהן מתחילה זוגיות בין אזרחים ישראלים לזרים, הן רבות ושונות האחת מהשנייה. לא ניתן להכניסן לרשימה אחת אחידה. כל מקרה ונסיבותיו המיוחדות.

זוגיות יכולה שתיווצר כאשר תייר מבקר בישראל לתקופה קצרה או להיפך, כאשר אזרח ישראלי ביקר ביקור תיירותי באחת ממדינות העולם.

זוגיות יכולה להיווצר במהלך טיול שורשים ופגישה במכר ילדות אהוב, יכולה להיווצר במהלך תקופת 'רילוקיישן' של ישראלי או לחילופין כאשר עובד זר הגיע לישראל לתקופה קצובה. כמו כן, זוגיות אף יכולה להיווצר תחילה באופן וירטואלי ולהמשיך לפגישות וביקורים הדדים וכו'.

במקרים בהם אזרח ישראלי אשר לו בן זוג זר שאינו אזרח ישראל, החליט יחד עם בן הזוג לחיות יחד בישראל, ישנן מספר פעולות הנדרשות לשם הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בהתאם לנוהלי משרד הפנים.

ראשית, תחילתו של התהליך דורש מבני הזוג לפנות למשרד הפנים וזאת בכדי להגיש בקשה מנומקת המגובה במסמכים המוכיחים שאכן מדובר בזוג כנה ואמיתי.

חלק מהמסמכים הנדרשים, הנם מסמכים רשמיים ממדינת מוצאו של בת הזוג הזר, אותם יש צורך לתרגם ולאמת. מסמכים דוגמת תעודת יושר, תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודת גירושין, תעודת מעמד אישי, תמונות משותפות של בני הזוג לאורך היכרותם, הצהרות מצד חברים ובני משפחה המעידים על טיב היחסים, התכתבויות קודמות בין בני הזוג וכל מסמך שיכול להעיד על טיב ועומק יחסיהם של בני הזוג.

יודגש, כי מטרת הדרישה של משרד הפנים היא לשם בחינת כנות הקשר הזוגי והיכולת של בני הזוג להוכיח שהקשר אותו הם מציגים הינו אמיתי, כמו גם הרצון להעמיק ולבדוק פרטים אודות בן הזוג הזר (בדיקה של עבר פלילי, נישואים קודמים וכדומה).

לאחר פתיחת התיק במשרד הפנים, במידה ועברו את בחינת הסף והוגשו כלל המסמכים הנדרשים, יוזמנו בני הזוג לתשאול אשר מטרתו להעמיק את בחינת הקשר הזוגי, הפעם באופן פרונטאלי עם בני הזוג.

לאחר התשאול ולאור התשובות שיספקו בני הזוג, במידה וישתכנע משרד הפנים שאכן מדובר במערכת זוגית כנה ואמיתית, בהתאם לנסיבות ועפ"י רוב, יוסדר מעמדו של בן הזוג הזר לשנה הקרובה.

ייאמר מיד, כי בכל שנה יידרשו בני הזוג להגיע לשימועים נוספים ולהוכיח כי הקשר הזוגי אכן נמשך וכי ראוי בעניינם להאריך את אשרתו של בן הזוג הזר. בתום ארבע שנים, ושהייה בישראל כתושב ארעי, רשאים בני הזוג להגיש בקשה לאזרחות ישראלית.

יובהר, כי לבני זוג שאינם נשואים ההליך ארוך יותר ואורכו כשבע שנים. בתום הליך השימוע במידה ומעמדו של הזר יאושר, יזכה באשרת שהייה ועבודה מסוג ב/1 אותה יאלצו להאריך מידי כשנה.

לאחר שלוש שנים יוכלו בני הזוג לבקש שדרוג מעמדו של בן הזוג הזר למעמד של תושבות ארעית א/5. בתום שבע השנים יוכל בני הזוג להגיש בקשה למעמד של תושבות קבע בישראל - תעודת זהות. ייאמר ויודגש, כי כאשר משרד הפנים מביע חשש בדבר כנות הקשר, יכול להתנות את מתן האשרה בהפקדת ערבות ותנאים נוספים.

חשוב לזכור כי על כל החלטה ניתן לערער, תחילה מול הגורמים הרלוונטיים בתוך הרשות ובמידת הצורך תוך פנייה לבית המשפט אשר רואה בהליך זה חשוב וראוי שכן עוסק בזכויותיהם הבסיסיות של אזרחי המדינה וחיי אדם בכלל.

לסיכום, ההליך ארוך ודורש סבלנות רבה. במידה ונתקלים בני זוג בקושי אל מול דרישות משרד הפנים אם בהמצאת המסמכים או קשיים בירוקראטיים אחרים שלבני הזוג אין אפשרות לזהות, לצפות ולהתגבר, ההמלצה היא שגם בהליך זה, שעל פניו מצטייר כפשוט וכרונולוגי, רצוי עד מאוד להיוועץ ולהיעזר בשירותיו של עורך דין מנוסה ומקצועי המתמחה בהסדרת מעמדם של זרים בישראל.

בסקירה המפורטת שלפניך מסביר עורך הדין שרון סגל את כל הנקודות החשובות בנושא הסדרת המעמד האישי לפי חוק בישראל.

פסיקת בית המשפט בנושאי הסדרת מעמד של ידועים בציבור

פסיקת בתי המשפט בארץ, לרבות פסיקת בית המשפט העליון, התייחסה במגוון מקרים לאופן הסדרת שהייתם של בני זוג ידועים בציבור, כאשר האחד הוא אזרח ישראלי, והאחר הוא תושב חוץ.

כך למשל, בעבר, כדי להסדיר מעמד של בני זוג ידועים בציבור, אחת הדרישות מכוח הנוהל הייתה שבן הזוג ייצא מהארץ לשם בחינת כנות הקשר. עם זאת, בית המשפט העליון הורה על ביטול הנוהל, מחמת היותו לא מידתי ופוגעני יתר על המידה.

כך נפסק בפרשת אורן: "מצאנו, אם כן, כי מדיניות משרד הפנים בעניין החלתה הגורפת של דרישת היציאה מן הארץ, כפי שהיא באה לידי ביטוי בנוהל הידועים בציבור- דינה להתבטל. לצד זאת, קבענו כי מקום שבו בדיקה פרטנית ראשונית מעוררת כבר על פני הדברים חשש ממשי בדבר פיקטיביות הקשר או שניכר ממנה בבירור כי עומק הקשר אינו עולה כדי קשר בין ידועים בציבור, אין פסול בהחלת דרישת היציאה מן הארץ" עע"ם 054614 אורן אבנר נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו), פסקה 33.

בפרשה אחרת, קבע בית המשפט המחוזי כי יש להחזיר את עניינם של בני זוג ידועים בציבור, לדיון מחודש במשרד הפנים, הגם שקיימות ראיות לכך שהקשר הזוגי הוא לכאורה פיקטיבי.

בית המשפט קבע כי אין בכך כדי לפגוע בזכות הטיעון של בני הזוג, וזכותם כפועל יוצא לשכנע את משרד הפנים בכנות הקשר, כך נאמר: "במקרה שבפני טוענים המשיבים כי נסיבות העניין מעוררות חשד כי מדובר בקשר פיקטיבי שכל מטרתו הסדרת שהייה בישראל.

לעניין זה מצביעים המשיבים על הימצאותה של העותרת בארץ ללא רישיון שהייה; דחיית עתירתה להמשך שהייה על ידי ביהמ"ש לעניינים מנהליים שבביהמ"ש המחוזי בת"א. ניסיונותיה של העותרת להישאר בארץ בכל דרך אפשרית לרבות קבלת מעמד כפליטה.

עוד מציינים הם כי הקשר הנטען עם העותר לא אוזכר כלל בעתירה הראשונה שהוגשה לביהמ"ש שבתל אביב, למרות שעל פי הצהרתה כעת הייתה כבר אז בקשר זוגי עם העותר כשנה. […] יש לקבל את טענת המשיבים כי מכלול נסיבות אלו, כפי שפורטו, מעלות, על פניו, יסוד סביר לחשש כי אין המדובר בקשר אמיתי וכנה אלא בקשר פיקטיבי לשם השגת מעמד בישראל.

עם זאת, ולמרות שנסיבות העניין כמפורט לעיל הינן נסיבות המעלות יסוד סביר לחשש לפיקטיביות הקשר שבין העותרים, לא ניתן להגיע למסקנה בעניין זה מבלי להעניק לעותרים את זכות הטיעון והשימוע המגיעה להם"  עת"מ 11- 06- 18333 ולנטינה צ'ובאנו נ' מ"י.

הסדרת מעמד למשתפי פעולה

הסדרת מעמד למשתף פעולה נעשית בשתי דרכים. סייען שהוכר ע"י שירות הביטחון ואכן תרם משמעותית לביטחון המדינה, עובר ישירות למסלול המנהלת לשיקום סייענים. מצד שני, אנשים רבים שמאוימים באזור, וגם סייעו לישראל (או שהם מאוימים מסיבות אחרות), לא מוכרים בתור "סייענים" כאשר הקריטריונים להכרה בהם ע"י המנהלת, חסויים.

אנשים אלו, יכולים לקבל אשרת שהייה באמצעות פניה לוועדת מאוימים הבוחנת מפעם לפעם את גדול הסיכון ובכלל זה את קיומו, אך הכרה באדם כמאוים, לא מעניקה לו אזרחות או כל תנאי, למעט אשרת שהייה זמנית.

לכן, במצב כיום, מאוימים רבים המוכרים ע"י מדינת ישראל, יכולים אולי לשהות בארץ, אך ללא אפשרות לעבוד, ליהנות מזכויות סוציאליות ועוד. הנושא דנא טרם הוסדר באופן מלא לצערנו הרב. עם זאת, אנו סבורים כי רצוי מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובכל הנוגע בענייני הסדרת המעמד האישי.

הסדרת מעמד מכוח חוק השבות

האפשרות הקלה ביותר להסדיר מעמד במדינת ישראל, ולמעשה לקבל אזרחות "אחר כבוד", היא לעלות למדינת ישראל מכוח חוק השבות. החוק דנן מקנה לכל יהודי באשר הוא את הזכות לעלות למדינת ישראל, זהו למעשה העיקרון המהותי והייחודי בחוק זה, המבטא גם בין היתר את צביונה היהודי של מדינת ישראל, ואת ריבונותה לאחר 2000 שנות גלות.

החוק מקנה לא רק ליהודים לעלות ארצה אלא גם לבני משפחתם של יהודים, לרבות ילדים, בני זוג, נכדים.

עם זאת, שני קשיים קיימים בחוק השבות. הקושי הראשון הוא ההגדרה לשאלה "מי הוא יהודי", ההגדרה מכוח חוק זה, היא הגדרה "דתית", דהיינו סעיף 4ב לחוק קובע כי יהודי, הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".

הסיטואציה הזו, מביאה לכך שרבים (למשל מקרב עולי ברית המועצות), עולים ארצה מכוח חוק השבות, ובהתאם לזכותם גם בני זוגם וילדיהם. אך לא אחת, מי שמוגדר בתור יהודי מכוח חוק השבות, לא בהכרח מוגדר בתור יהודי מבחינת ההלכה היהודית, מה שמביא לאחר מכן לקשיים הלכתיים ודתיים בענייני גיור וחיתון.

לדוגמה: לא אחת הציבור נתקל במקרים של יהודים מכוח חוק השבות שעלו לישראל, אך היות ולפי ההלכה הם אינם מוגדרים כיהודים, לא ניתן לקבור אותם בקבורה יהודית רגילה.

הקושי השני הטמון בחוק השבות, היא האפשרות העומדת לשר הפנים מכוחו למנוע עלייה לישראל, בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק. סעיף זה מקנה לשר הפנים סמכות למנוע עלייה של מי שמבקש להתיישב בישראל: "אם נוכח שר הפנים שהמבקש (1) פועל נגד העם היהודי; או (2) עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה; או (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".

כך למשל, בשנות ה-60 מנע שר הפנים ממאיר לנסקי שעסק בפשע מאורגן בארה"ב, לעלות למדינת ישראל, מפאת החשש לסיכון שלום הציבור.

הסדרת מעמד מכוח חוק האזרחות

סעיף 5 לחוק האזרחות, התשי"ב- 1952, מאפשר הסדרת מעמד במדינת ישראל, וקבלת אזרחות ישראלית מכוח שהייה בישראל. עם זאת, מדובר באפשרות שיישומה עשוי להימשך זמן רב, וכן באפשרות הנושאת עמה סבך בירוקראטי לא פשוט כלל.

למעשה, קובע חוק האזרחות כי אדם בגיר, שהוא לא אזרח ישראל, יוכל לקבל אזרחות מכוח "התאזרחות", במקרים הבאים: עליו להימצא במדינת ישראל במשך שלוש השנים שקדמו ליום בו הגיש בקשת התאזרחות, עליו להיות זכאי לשבת במדינת ישראל בישיבת קבע.

בנוסף, מי שמבקש לקבל אזרחות ככל שהוא מוכיח שהשתקע במדינת ישראל או בכוונתו להשתקע במדינת ישראל, וכן עליו לדעת את השפה העברית (חוק הכניסה לישראל נוקט במונח "מידת מה", דהיינו אין חובה לדעת את השפה באופן אבסולוטי).

כמו כן, המבקש להתאזרח במדינת ישראל, צריך לוותר על אזרחות קודמת בה החזיק. ככל שנמצא כי התנאים להתאזרחות בישראל, מכוח ישיבה בה מתקיימים, יכול המבקש לקבל אזרחות, ובתנאי שיצהיר נאמנות למדינת ישראל, בנוסח הבא: "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל". אזרחותו של אותו מבקש תתקבל מיום ההצהרה.

התנאים המוזכרים לעיל, מהווים את ברירת המחדל להתאזרחות במדינת ישראל. עם זאת, ישנם מקרים שבהם אדם יכול לקבל פטור מהתנאים המחייבים בסעיף 5 לחוק האזרחות.

כך למשל, כאשר מדובר בתושב של מדינה זרה ששירת בצה"ל למעלה מ- 18 חודשים. חוק האזרחות מקנה גם לקטינים לקבל מעמד של אזרחות במדינת ישראל, במקרים שבהם הוריהם היו תושבי קבע, וקיבלו אזרחות מכוח חוק האזרחות.

דרך נוספת לקבל אזרחות, היא במקרים בהם המדינה חפצה בייקרו של מקבל האזרחות. לאמור, סעיף 9 לחוק האזרחות מקנה לשר הפנים את הסמכות להעניק לכל אדם אזרחות, במקרים שבהם השר משוכנע שאדם היושב במדינת ישראל, מזדהה עם מדינת ישראל או יעדיה או שהוא נצר למשפחה שתרמה רבות למדינת ישראל, ועוד.

דוגמה למתן אזרחות במקרים כאלו היא אזרחות שמוענקת לחסידי אומות עולם, שסייעו ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

הסדרת מעמד לעובדים זרים

לגבי עובדים זרים, קיים דין מעט שונה. חוק הכניסה לישראל, מתייחס במפורש לאשרות שהייה והעסקה של עובדים זרים, בקובעו כי עליהם יחול הסדר הקבוע בחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991.

חוק עובדים זרים נועד למעשה ליצור איזון בין הצורך לאפשר עבודה בישראל בתחומים בהם יש צורך בסיוע של עובדים זרים (לדוגמה: ענף הבנייה, ענף הסיעוד, המסעדנות ועוד), לבין הצורך שלא לפגוע באפשרותם של ישראלים לעבוד במדינתם שלהם.

את האיזון המתואר, תיאר נאמנה בית המשפט העליון: "מדיניות הממשלה היא לצמצם את מספר העובדים הזרים בארץ, על כן חלוקת ההיתרים להעסקת עובדים זרים חייבת, כנטען, להתבצע על פי נהלים מדוקדקים ומסודרים, אשר מחד גיסא, יבטיחו שמירה על עקרון השוויון, ומאידך גיסא יבטיחו את אינטרס המדינה שלא לאפשר העסקת עובדים זרים מעבר לכמות המרבית שברצונה להתיר". בג"ץ 3445/05‏ מסעדת סושימאי 2004 בע"מ נ' משרד התעשייה המסחר והתעסוקה - יחידת הסמך‏, (פורסם בנבו).

בהתאמה, קובע חוק עובדים זרים מהם ההסדרים שמכוחם ניתן להסדיר את מעמדם, ככל שהם עובדים בישראל. כך לדוגמה, על העובד הזר להתחייב לעבוד במקום מסוים, כאשר בד בבד המעסיק צריך ליטול התחייבות להעסיק אותו, להציג הסכם העסקה בכתב, לדאוג לביטוח רפואי לעובד, וכן גם לדאוג לעובד הזר למגורים הולמים.

כל אלו, הינם חלק מהתנאים בהם על המעסיק לעמוד, כדי לקבל רישיון העסקה לעובד זר. בשולי הדברים יוער, שהעסקת עובד זר ללא רישיון היא עבירה פלילית.

הסדרת מעמד מכוח נישואין או זוגיות

אפשרות נוספת העומדת למי שרוצה להסדיר את מעמדו במדינת ישראל, היא מכוח נישואין או מכוח קיום חיים משותפים עם בן או בת זוג בישראל (דהיינו: ידועים בציבור).

המקור הנורמטיבי לכך, קבוע בחוק האזרחות בסעיף 7 הקובע כי: "בעל ואישתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".

למעשה, בני זוג יכולים להסדיר את מעמדם באמצעות שתי אפשרויות, בכפוף לכך שאחד מהם כן מוגדר בתור אזרח ישראלי. המסלול הראשון הוא באמצעות נישואין אזרחיים במדינה זרה.

במקרה כזה, קיים תהליך שנמשך לערך 4 שנים, בהתאם לנוהל הנקרא "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לארח ישראלי". בין היתר, לבקשה להסדרת מעמד יש לצרף אסמכתאות רבות, וביניהן כאלו המעידות על כנות הקשר. תהליך הסדרת המעמד כולל גם ראיון לבחינת כנות הקשר, ובדיקה ביטחונית.

המסלול השני, הוא באמצעות קיום של חיים משותפים יחדיו. דהיינו כאשר מדובר בידועים בציבור. בשנים האחרונות הפכה צורת מחייה זו לדרך שכיחה מאוד בה בני זוג רבים מכל העולם, ובמיוחד בישראל בוחרים לחיות.

למעשה, זו אולי צורת החיים המודרנית המיטבית לדעת אנשים מסוימים. אפילו בישראל לגופה, קיבל מוסד הידועים בציבור גושפנקא רשמית ע"י פסיקת בית המשפט העליון וע"י מוסדות המדינה (ידועים בציבור זכאים לכל זכות להם זכאים זוגות נשואים כיום).

כך יפים הדברים הבאים: "מוסד הידועים בציבור מאפשר למי שמקיים קשר זוגי דמוי נישואים ליהנות ממרבית התוצאות המשפטיות האזרחיות שלמוסד הנישואים ובכלל זה כמעט מכל הזכויות והחובות הכלכליות של בני-זוג נשואים.

בכך מספק מוסד הידועים בציבור מענה כלשהו למצוקתם של מנועי החיתון ושל המתנגדים האידיאולוגיים לטקס הנישואים הדתי ולתכנים של דיני הנישואים הדתיים. היבט זה של דיני הידועים בציבור מתקשר למגמה נרחבת יותר של טיפוח תחליפי נישואים אזרחיים, כגון: נישואים קונסולריים, נישואים אזרחיים מחוץ לישראל, ובמקרים מסוימים אף נישואים פרטיים" [שחר ליפשיץ, הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, (2005) נבו הוצאה לאור. בעמ' 65].

לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי


הליכי גירושין פורום משפחה יצירת קשר 052-2226699