נמצאים לפני או ממש בזמן הליך גירושין? הרכוש המשותף שלכם כולל חברה משפחתית? בסקירה שלפניך נסביר כיצד החוק מתייחס לחברה מסוג זה, הן בשגרה והן במסגרתם של הליכי גירושין.
נרחיב ונפרט בעיקר בנושא חלוקת החברה המשפחתית, קביעת בעלי השליטה בה לאחר הגירושין ונשיאה בנטל חובות החברה המשפחתית מצד שני בני הזוג.
הגדרת החברה המשפחתית בחוק
סעיף 64א לפקודת מס הכנסה מגדיר חברה משפחתית כישות שכל בעלי המניות בה הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. רווחיה והפסדיה של חברה זו מיוחסים לאיש המשפחה המחזיק ברוב מניות החברה או לאחד מבני המשפחה המחזיק ברוב המניות, במידה וישנם קרובים נוספים המחזיקים במניות בהיקף שווה.
לשיחה מיידית עם עורך דין חייג/י: 052-2226699
חברה בע"מ המבקשת להיות מוגדרת כחברה משפחתית, צריכה להגיש בקשה לפקיד מס ההכנסה הוא פקיד השומה, עד 3 חודשים מיום היווסדה.
תיקון 132 לפקודת מס ההכנסה קובע היעדר חברות משפחתיות ושינוי הגדרתן לחברות שקופות, אך בגלל שטרם נקבעו תקנות העוסקות בחברות שקופות, ממשיכות חברות מסוג זה ליהנות מההגדרה של חברות משפחתיות על אף הוצאת ההגדרה מתוקפה החוקי.
חלוקת הדיבידנדים בחברה משפחתית בשגרה
הדיבידנד הוא הון המניות שמתחלק בין בעלי השליטה בחברה. במילים אחרות, זהו הכסף שבעלי המניות מושכים מהחברה כתוצאה מרווחיותה.
כאשר החברה המשפחתית נמצאת במצב של שגרה, החלוקה היא כנהוג בכל חברה אחרת, בהתאם לשעור אחזקת מניות החברה של כל שותף.
חלוקת דיבידנדים בעת גירושין
ככלל, לא מומלץ להגיע למצב זה ללא קניית זכויותיו של אחד מבני הזוג. כאשר מדובר בחברה משפחתית, נהוג להבחין בין מקרים בהם אחד מבני הזוג הוא שעובד בפועל בחברה בזמן שהשני הינו שותף סביל, לבין מקרה שבו שני בני הזוג מנהלים ושולטים בחברה באופן שוויוני או ששניהם משמשים ככוח פעיל בחברה.
המקרה הראשון הינו פשוט יחסית שכן במצב זה אין כלל חלוקת דיבידנדים בחברה, מכיוון שבעל השליטה הוא רק בן הזוג העובד.
דוגמא מפסק דין: בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, הוצג מקרה בפני שופט, שבו הבעל החזיק בבעלותו 90% ממניות החברה ובבעלות האישה כל יתרת 10% ממניות החברה.
בני הזוג היו בהליכי גירושין וכשבאו לחלק את מניות החברה, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי השליטה בחברה תישאר בידי הבעל אך הוא חוייב לשלם לאישה, את שווי המניות שבחזקתה.
רובם הגדול של תיקי הגירושין אשר מגיעים לבתי משפט וכוללים במסגרת חלקות הרכוש גם את סוגיית החברה משפחתית, מתייחסים למקרה מהסוג הראשון, בו יש שותף פעיל ושותף סביל.
במקרים כאלו בתי המשפט נוהגים לפסוק שעל בן הזוג הפעיל לשאת בחוב כלפי בן הזוג הסביל, בשווי של כ-50% מן החברה, על מנת לקנות את חלקו וליצור פירוד סופי.
לדוגמה: הבעל צריך לשלם 50% משווי החברה לאשתו על מנת שיוכל לנטרלה מלנהל את החברה עם הנחיות סותרות.
להלן דוגמא מתוך פסק דין אשר ניתן על ידי השופט מ' בן יאיר בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין החברה המשפחתית:
"ראוי להבחין… בין האספקטים הרכושיים לבין האספקטים האחרים הגלומים במניה. ככל שהדבר נוגע לאספקטים הרכושיים של המניה, כלומר – החלק שהיא מייצגת ברווחי החברה העומדים לחלוקה בין החברים או החלק שהיא מייצגת ביתרת נכסיה של החברה העומדים לחלוקה בין המשתתפים בזמן פירוקה, ראוי לזכות את בן הזוג הזכאי לשיתוף בחלקו באספקטים אלה. לעומת זאת, ככל שמדובר באספקטים של ניהול ושליטה הגלומים במניה, אין לזכות בהם את בן הזוג הזכאי לשיתוף".
פסק הדין מצביע על התנהלות תיאורתית רצויה, אך יתכן מצב בו לבן הזוג הפעיל אין את היכולת הכלכלית לעמוד בתשלום עבור הסתלקותה של האשה מן החברה או להיפך.
במקרה כזה ממונה כונס נכסים לחברה אשר עליו למכור את מניותיה. בסיום הליך המכירה, אם יתברר שסכום המכירה נמוך מהסכום אותו התחייב הבעל לשלם לשותפתו הסבילה ולקנות את חלקה הוא ישלם את ההפרש בלבד.
במקרים בהם בני הזוג נמצאים בתהליך גירושין ושניהם פעילים בחברה, אם הם משכילים לשים את צרכי העסק בראש מעיניהם ובוחרים לשתף פעולה, בית המשפט עשוי לשקול ולאשר חלוקה שווה של המניות בין בני הזוג, זאת בתנאי שהחברה תמשיך להתנהל כסדרה ושענייניהם הפרטיים לא ישפיעו על תפקוד החברה.
במקרים אחרים בהם בני הזוג נמצאים בתהליך גירושין ושניהם פעילים בחברה, יחולו עליהם הכללים הרגילים של התנהלות חברה בע"מ בין שותפים בסכסוך, המתבססים על מתן זכות לסירוב של אחד מהם לרכוש את חלקו של השני.
במקרה זה קיימות מספר אפשרויות לבעל השליטה בחברה, לדלל את בת זוגתו או בן זוגה הפעילים, כלומר להקטין את שווי אחזקתם בחברה באחוזים ובכך להקטין את הנטל הכספי שיש לשלם להם על ידי ביצוע פעולות כמו:
- להשביח את החברה – להוציא כספים אשר נועדו להשבחת החברה ולייקר את שוויה, לרכוש מערך ריהוט חדש, לגייס עובדים יעילים, לפטר כוח אדם לא יעיל, ולרכוש נכסים נוספים מהם תוכל החברה להמשיך ולפעול.
- לבצע פעולות עבודה יזומות – להשתתף במערך המכירה, השירות והעבודה השוטפים ולקדם את הפרוייקטים בחברה בצמוד לעובדים.
על ידי ביצוע שתי הפעולות הללו יכול הבעל לטעון (לדוגמא) בפני גרושתו השותפה בניהול החברה, שלאחרונה הוא ביצע פעולות להגדלת שווי החברה, תוך הצגת הנתונים בדוחות רבעוניים כגון גיוס אנשי מכירות, צעד אשר הניב תוצאות מכירה בשווי X%, רכישת מכשור מתקדם יותר אשר קיצר את זמן העבודה וחסך בפועל Y% הוצאות ועוד.
על ידי הדגשת העובדות והנתונים, על פיהם הבעל הגרוש היה צריך לגייס הון עצמי ולהשקיע ממיטב זמנו בגיוס מערך העובדים ולא הייתה זו היא שקידמה את הנושאים הללו, אחוזי אחזקתו בחברה עולים ואחוזי גרושתו מדוללים.
המשך ניהול החברה על ידי שני בני הזוג לאחר הגירושין
הזוג הגרוש שכיום מתפקד כצמד שותפים שלא מרצון, עלול לעשות פעולות המזיקות לחברה ולמערכת היחסים בכלל. כל אחד מהם ירצה להוכיח לשני שהוא רווחי יותר ועל כן עליו לדללו. בפועל, בין אם רק אחד מבני הזוג פעיל בחברה ובין אם שניהם פעילים, ניהול שכזה אינו מומלץ ואף יכול להסב נזק לחברה לטווח ארוך.
להלן מספר תרחישים אשר עלולים לגרור את החברה לפני שוקת שבורה:
- אם בן הזוג הלא פעיל מחזיק במחצית המניות ואינו מעמידן למכירה, הדבר עלול ליצור קונפליקטים בחברה שעשויים להביא לשיתוק פעילותה.
- מבחינה כלכלית, לא מומלץ לסיים הליך משפטי מול בן/בת הזוג הסביל/ה, עם מתן 50% מהמניות. אולי בטווח הקצר לא שולם כסף מזומן על ידי בן הזוג הפעיל, אך לטווח הארוך זה עלול להוסיף גורם לא רצוי בחברה, המצוייד בסמכויות ניהול וביצוע.
- רצוי לא להסתמך על הסכם ממון שמנוסח על ידי עורכי דינם של בני הזוג המתגרש, כי הוא מאריך שלא לצורך את הליך הפרידה ומאלץ את בני הזוג לעבוד יחדיו על אף הגירושין.
קביעת שווי החברה במעמד הגירושין
ברוב המקרים מתגלעים קונפליקטים בין הבעל לאשתו בנוגע לקביעת שווי החברה, אך פרט זה הוא לא רלוונטי מפני שהערכת שווי החברה מתבצעת כבכל חברה אחרת, על פי מספר פרמטרים, כגון בחינת רמת כוח האדם בחברה, בחינת שוויים הכספי של מוצריה הטכנולוגיים, רמות ההיצע והביקוש של תוצרי החברה במשק ועוד.
המבחנים האפשריים להערכת שווי החברה
- היוון הכנסות עתידיות – חישוב תזרים המזומנים שצפוי להיכנס בעתיד, כחלק מחישוב שוויה של החברה.
- חישוב רווח החברה המייצג.
- בדיקת שוויו של הנכס בו נמצאת החברה באמצעות שמאי נדל"ן.
- בדיקת שווי מניות החברה היום, לעומת תחזית העתיד.
בשביל לבצע את הבדיקה, בית המשפט ממנה רואה חשבון מומחה, אשר לומד את החברה ומחליט על שוויה בעת חלוקת הרכוש.
לאחר שמוגשת חוות הדעת של המומחה, יכול כל אחד מהצדדים לשלוח למומחה שאלות הבהרה, לדרוש לקבל לידיו את כל החומר עליו הסתמכה חוות הדעת ולחקור את המומחה בחקירה נגדית, במטרה לנסות לקעקע את חוות דעתו.
המועד הקובע
ככלל, כאשר בית המשפט נאלץ להכריע בסוגיית שוויה של חברה, הוא מגדיר תאריך מסויים בהגדרה משפטית בשם מועד קובע. מדובר בתאריך המסמל את יום הפרידה או ביום שדבר הפרידה של בני הזוג ושינוי מערך השליטה בחברה נודע ברבים.
בדרך כלל השופט מורה לבצע את החישוב ליום זה, על מנת לקבוע את שוויה של החברה המשפחתית לאחר הגירושין.
דין בעלי השליטה בחברה משפחתית השרוייה בחובות
חובות החברה מוצגים מבחינה חשבונאית כהתחייבויות במאזן החברה ומבחינה משפטית כחלק אינטגרלי מנכסי החברה.
אם השותף הלא פעיל בחברה מעוניין להשאיר בידיו נכסים, עליו לשאת גם בחובות. ככלל, כל חובותיה של חברה משפחתית בע"מ, הם לנטל עבור הבעל ועבור האישה, מכורח היותם חלק מחזקת השיתוף אשר באופן משפטי, שם בצל קורתו כל פעולה שיש בה כדי לבטא שיתוף פעולה בין בני זוג נשואים, פעולה האמורה להיעשות במהלך אורך חיים תקין ובאמצעות מאמץ משותף.
כאשר מוגשת תביעה להשתתפות בחוב של צד אחד בחברה המשפחתית כנגד הצד המתגרש, לדוגמא הבעל שעבד בחברה, מגיש את התביעה כנגד אשתו שהייתה שותפה סבילה, נטל ההוכחה מוטל עליה ולא עליו.
זאת אומרת שהיא צריכה להוכיח שהחוב שהושת עליה אינו חלק מחזקת השיתוף ועל כן הוא אינו חל עליה.
השופט יהושע גייפמן הגדיר בהליך תמ"ש 35042/96 בתאריך 12/12/2002, את הדרך לסתור את חזקת השיתוף כך: מידת ההוכחה הנדרשת כדי לסתור את חזקת השיתוף בחובות היא נטיית מאזן הסתברויות, כלומר יש להוכיח שהמהלך שהצריך כניסה לחוב הזה, לא נבע ממאמץ משותף או תועלת משותפת לשני בני הזוג עוד בהיותם נשואים.
כמה מילים לסיכום
חברה משפחתית הינה עסק בישות מסחרית. ישות זו הנה חברה בע"מ בעלת תנאים יחודיים מול רשויות המס, תנאים המתבססים על שקיפות ועל הוכחה לשלטונות המס שהמשפחה פועלת ללא לאות לטובת החברה וללא ניגוד עניינים, כמשתקף מהדוחות הכספיים של החברה, גם בנקודה הקריטית, בה מחליט הזוג הנשוי שהקים את החברה להתגרש ולאחריה.
האפשרויות העומדות בפני בני זוג בעלי חברה העומדים להתגרש, הם חלוקת מניות החברה, באופן שווה, חצי לבעל וחצי לאישה, מכירת מניות החברה וחלוקת שווי המניות בין בני הזוג או שכל אחד מבני הזוג, רשאי לקנות את שווי המניות מבן הזוג השני.
במסגרת הליכי גירושין, כאשר עומדים לחלק נכסים בין בני זוג, לעיתים קרובות אחד מבני הזוג מבקש לרכוש את הנכס. אך כאשר עומדים לחלק חברה שהיא בבעלות של שני בני זוג, לעיתים בן הזוג מחויב לרכוש את חלקו של בן הזוג השני בחברה. צעד זה מסייע להמשך פעילות החברה באופן שוטף.
על בני זוג העומדים בפני הליך גרושין ובבעלותם חברה משפחתית, להתייעץ ולבדוק באיזו דרך ניתן לבצע ניתוק פירוד או פירוק, תוך מיזעור הנזקים, להימנע מהפרעה בפעילות השוטפת של החברה ולשתף פעולה.
