לדעתיותר על מזונות אישה לבעל משמורן - מתי ובאילו תנאים האישה תשלם מזונות לבעל?
מזונות אישה לבעל משמורן - מתי ובאילו תנאים האישה תשלם מזונות לבעל?
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

 מרכז המידע להליכי
גירושין ודיני משפחה
בהנהלת עו"ד שרון סגל
בהנהלת עו"ד
שרון סגל

להתגרש בתנאים שלך! פתרונות יצירתיים בענייני משפחה
וגירושין בהתאמה אישית עבורך
תמיד למען הזכויות שלך יעוץ מומחים בנושא ירושה וצוואה
ופתרון אפקטיבי לסכסוכי ירושים
לחזק את הזוגיות! הסכם ממון הוא הבטחון שלך
לעתיד שקט ורגוע
שמירה על האינטרסים שלך! הדרך לפירוק השיתוף
בליווי משפטי אישי ובהליך מזורז
נסיון ואסטרטגיה מנצחת! הדרך המהירה והאפקטיביות
לחלק את הרכוש המשותף שלכם!
x

באילו מקרים האישה תשלם מזונות לבעל?

Hebrew
תאריך: 01/02/2017 10:20   

בכל הקשור לדיני מזונות המשפט הישראלי מתבסס על ההלכה היהודית, אשר קובעת כי החובה לתשלום דמי המזונות חלה על האב.

מזונות ילדים משמשים לקיומם היומיומי של הילדים ומשולמים לאם, כאשר הילדים במשמורתה.

עם זאת, לאור השינויים וההתפתחויות החברתיות והכלכליות במשפחה המסורתית, הרחיבו בתי המשפט את חובת תשלום המזונות גם לאפשרות נוספת, אשר בה האישה היא זו שתחוייב לשלם מזונות לבעל וזאת כמובן לפי יכולת השתכרותה.

כאשר האב מגיש תביעה למשמורת על הילדים, השופטים מחשיבים זאת להסכמה מצידו לדאוג לצרכיהם בביתו. במקרה שנקבע בפסק הדין שהילדים נמצאים במשמורת האב, הוא מחוייב לשלם דמי מזונות עבור צרכים הכרחיים וגם עבור צרכים שמדין צדקה, כגון נסיעות, חוגים ומתנות.

לשיחה אישית עם עורך דין מנוסה חייג/י: 052-2226699 ( 24 שעות ביממה )

כל עוד האב אחראי לתשלום מזונות עבור צרכים הכרחיים, האם אינה מחוייבת בתשלום דמי מזונות, על אחת כמה וכמה אם מצבה הכלכלי אינו מרשה זאת.

אולם, אם משכורתה של האם גבוהה יותר מזו של האב, הדבר ילקח בחשבון לאור הלכת אוחנה וצינבוי. על פי פסיקה זאת מחשבים את הכנסתו הפנויה של האב, לאחר תשלום המזונות ולוקחים בחשבון את הכנסותיהם הפנויות של שני בני הזוג גם יחד, על מנת ליצור חלוקה שוויונית יותר.

לפיכך, במקרה שהאב הוא ההורה המשמורן הוא עדיין אחראי לתשלום מזונות לצרכים הכרחיים והאם לא מחוייבת בתשלום מזונות לצרכיהם הקיומיים של הילדים, אך אם משכורתה של האם הינה גבוהה באופן משמעותי ומצליחים להוכיח שהיא אכן אמידה, ניתן לחלק את הנטל בין שני ההורים והאישה תחוייב בהשתתפות בדמי מזונות לצורך תשלום עבור צרכים מדין צדקה.

ברוב המקרים, הנטייה של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, היא לחייב את האב לשלם עבור ילדיו מזונות מינימאליים של לפחות 1,150 ₪ בגין צרכים בסיסיים ומחצית מסכום המזונות עבור צרכי צדקה.

באותם מצבים בהם בית המשפט נוטה לפסוק כי האישה היא זאת שתשלם מזונות לבעל, הפסיקה מתבססת על כמה כללים.

האישה תשלם מזונות! אלה הכללים...

ראשית, עבור ילדים מתחת לגיל 6 תשלום המזונות עבור הצרכים האלמנטריים, חל על האב בלבד והאם אינה מחוייבת בהשתתפות, גם במקרה שהמשמורת בידי האב ומצבה הכלכלי איתן.

שנית, חובת תשלום דמי מזונות על ידי האם לילדיה, חלה רק במקרה של צרכים שאינם בסיסיים, המכונים צרכים מדין צדקה. בפסיקה נקבע שבמצב של אב משמורן ואם אמידה, יכולים הילדים לתבוע מן האם צרכים מדין צדקה, על מנת להגיע לשוויון מירבי במסגרת הדין.

הפסיקה קבעה גם שתי דרכים עקרוניות, על מנת להגן על רווחתו של הילד ועל צרכיו ובד בבד להגיע לאיזון בין בני הזוג, הראשונה היא לצמצם את מרכיב המזונות הבסיסיים, בהם חייב האב עד לסכום המינימלי ובמקביל לקבוע מזונות מדין צדקה, בהם חייבים שני ההורים באופן היחסי לגובה הכנסותיהם.

אפשרות שנייה היא לאמץ את כללי היושר של המשפט העברי, העומדם בסימן ועשית הישר והטוב- דברים ו', י"ח כמו גם שימוש ב  תעשה הטוב והישר- דברים י"ב, כ"ה.

כללים אלו עשויים לענות על שאלות בלתי ברורות ולמלא את החסר, במקרים חריגים בהם קשה ליישם את דיני המזונות המסורתיים ובמצבים בהם יש פער כלכלי ניכר לטובת האם, אשר עדיין נחשבים לנדירים יחסית.  

עניין נוסף המופיע בפסקת מזונות לאב משמורן הם דמי האירוח. במצב בו האב משמורן עליו לשלם דמי אירוח, הכוללים תשלום מזונות עד גובה הסכום המינימלי, אשר מטרתם לממן את עלות אירוח הילדים, בעת שהותם אצל האם.

בבסיס סעיפי החוק ופסקי הדין, העוסקים בדמי מזונות המשולמים על ידי האישה, נמצא עיקרון השוויון.

כבוד השופט יהודה גרניט מבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב, קבע שיש לנהוג לפי סעיף 3א לחוק המזונות, הקובע שאביו ואימו של קטין חייבים במזונותיו ושללא קשר להורה המשמורן, המזונות חלים על ההורים, בשיעור יחסי להכנסותיהם.

גם בפסיקה שוויונית של בית המשפט העליון, נקבע כי במסגרת האיזון ההולם בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו, מעבר לצרכיהם ההכרחיים, יש לתת משקל ליכולתו הכלכלית ולצרכיו שלו. פסיקה שוויונית זו של בית המשפט העליון היוותה תקדים לפסיקות נוספות גם בערכאות נמוכות יותר.

לפי הליך תמ"ש 1886/04 א' ל' ואח' נ' פ' ל' בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נקבע כי במקרה שהילדים מוחזקים במשמורת האב ומצבה הכלכלי של האם איתן, יכולים הילדים לתבוע מן האם תשלום מזונות, המיועדים לצרכים שהם מעבר לבסיסיים וזאת על מנת להגיע לשוויון אפשרי במסגרת הדין.

ניתן למצוא מקרה מעניין נוסף בפסיקה תקדימית אשר נקבעה על ידי השופטת אספרנצה אלון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה במרץ 2012, מתייחסת למקרה בו נקבע שהאם תשלם מזונות.

בפסיקה הוחלט שהאישה היא זו שתשלם דמי מזונות עבור בנה בן ה- 13, אשר נמצא בחזקת אביו, בטענה שמבחינה כלכלית האם מבוססת יותר מן האב.

הרקע למקרה הוא קשר בין בני זוג, אשר להם ילד משותף ללא נישואין. עם הגיעו לגיל שנה נפרדו ההורים והילד הוחזק במשמורת האם, בעודה מקבלת דמי מזונות מן האב.

בשלב מאוחר יותר עבר הילד לחזקת האב. למרות השכר הדומה, התרשמה השופטת אלון שרכושה של האם, העוסקת בעריכת דין, גדול באופן ניכר מזה של האב ועל כן יש לחייבה בתשלום מזונות, אם כי בשיעור הנמוך בכמחצית מזה שנקבע לאב בתקופה בה שילם את המזונות, סכום שעמד על כ-2,300 ש"ח בחודש. לפיכך, הסכום נקבע לכ–1,200 שקלים בלבד.

לטענת השופטת יש לשמור על חלוקה בהוצאות המשפחה, התואמת את ההכנסות גם כאשר בני הזוג חיים בנפרד וזאת מתוך פרשנות המשפט העברי, לאור התמורות שחלו במשפחה המסורתית ומתוך מתן כבוד לערך השוויון.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!


הליכי גירושין פורום משפחה יצירת קשר 052-2226699