מה קובע החוק בישראל לגבי בדיקת אבהות במגרת הליך גירושין ומה משמעותה כלפי ההורים והילדים?
בדיקת אבהות במסגרת הליך גירושין - מה קובע החוק בישראל?
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

 מרכז המידע להליכי
גירושין ודיני משפחה
בהנהלת עו"ד שרון סגל
בהנהלת עו"ד
שרון סגל

להתגרש בתנאים שלך! פתרונות יצירתיים בענייני משפחה
וגירושין בהתאמה אישית עבורך
תמיד למען הזכויות שלך יעוץ מומחים בנושא ירושה וצוואה
ופתרון אפקטיבי לסכסוכי ירושים
לחזק את הזוגיות! הסכם ממון הוא הבטחון שלך
לעתיד שקט ורגוע
שמירה על האינטרסים שלך! הדרך לפירוק השיתוף
בליווי משפטי אישי ובהליך מזורז
נסיון ואסטרטגיה מנצחת! הדרך המהירה והאפקטיביות
לחלק את הרכוש המשותף שלכם!
x

בדיקת אבהות בהליך גירושין

Hebrew
תאריך: 01/03/2015 08:26   

תביעת אבהות טומנת בחובה בליל מורכב של השלכות על בני המשפחה, אמוציות רבות, סערת יצרים, מאבקי הורות וכסף.

בדיקת רקמות היא הדרך הפשוטה ביותר לוודא או לשלול אבהות על סמך רכיב המטען הגנטי המשותף. במסגרת הליכי גירושין, פעמים רבות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, התביעה לעריכת בדיקת  אבהות המכונה גם בדיקה לסיווג רקמות.

הבדיקה מתבצעת במעבדות מורשות ומאושרות על ידי בית המשפט, בהשתתפות כל המעורבים באותו הזמן ובאותו המקום ובנוכחות אנשי הצוות.

הבדיקה מתבצעת על ידי דגימת דם, לקיחת רקמות מהרוק או משורש השערה, כאשר הרקמות מסווגות על פי סוגן, סוג הדם ומטען ה-DNA. מעבדות כאלה קיימות במספר בתי חולים בארץ.

בעזרת הבדיקה ניתן לקבוע בוודאות של 99% מי הוא אביו של קטין מסוים. היה והבדיקה קובעת כי הגבר איננו אביו של הילד, היא תהיה וודאית ב-100%. עלות הבדיקה נעה סביב ה- 4,000 ₪.

בדיקת תביעה לאבהות תבוצע מתוקף צו בית המשפט, ותוכר גם על ידי בתי הדין הרבניים. במידה ואין ברצונו של אחד הצדדים לבצע את הבדיקה, הוא נחשב כמבזה את בתי המשפט, וניתן להביא למאסרו.

עריכת בדיקת אבהות בישראל ובעולם

ברחבי העולם, כאשר אב רוצה לבדוק את קרבתו הביולוגית לילד (היולדת היא האימא ובכך אין ספק) הוא פונה למעבדה לבדיקות גנטיות, מוסר דגימות דם או רוק שלו ושל הילד, וממתין לתוצאות בתוך מספר ימים.בדיקת אבהות על פי חוק - על מה ולמה?

בדיקה זו חשובה במיוחד במצבים רפואיים שונים, שכן ביכולתה להצביע על ליקויים גנטיים ודרכי טיפול בהם.

לכאורה, מדובר בפרוצדורה חשובה ופשוטה למדי לביצוע.

בארץ, לעומת זאת, אין אפשרות לבצע בדיקת אבהות באמצעות בתי חולים פרטיים.

מי שרוצה לקבל הוכחת אבהות חותכת, אינו יכול פשוט לסור לבית החולים ולמסור דגימות, אלא הוא מוכרח לפנות לבית המשפט, להגיש בקשה מפורטת ומנומקת, ולקבל צו המורה על עריכת הבדיקה.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי מעבר לחשיבות של מקום האב בהתפתחות הילד, וזכות היסוד להכיר בבן או באב ביולוגי, בישראל נוצרה זווית נוספת לסוגיית התביעה לאבהות, המוסיפה לה נדבך של מורכבות לא מבוטלת, והיא חוקי הדת.

בבתי המשפט בארץ, בהם דיני משפחה נתמכים על הדין העברי, ישנה משמעות מכרעת לסטטוס האם, הקובע את סטטוס הילד.

אם הבדיקה הגנטית תוכיח שהילד נולד לאישה נשואה מגבר שאיננו בעלה, הרי שהילד הוא ממזר, ולכן יחולו עליו מגבלות הלכתיות מרחיקות לכת.

זו הסיבה לכך שעריכת בדיקות גנטיות בישראל נתונה לפיקוח, שבמסגרתו בית המשפט והפרקליטות בוחנים בכל מקרה לגופו האם מתן צו לביצוע הבדיקה עולה בקנה אחד עם שיקולי טובת הילד.

בחלק מהמקרים, למרות רצון ההורים לדעת באופן נחרץ מיהו אביו של הילד, המדינה לא תאפשר להם זאת, שכן הרצון למנוע "מימזור" של הילד גובר על רצונם של ההורים לדעת את האמת לאשורה.

השלכות האבהות בהליכי הגירושין

עם התקבל התוצאות המצביעות על שיוך ביולוגי וודאי של האב לבנו, נוצרים מצבים מחייבים עבור הילד והאב כאחד, המקבלים משנה חשיבות כאשר זוג ההורים נמצא בהליכי גירושין.

האב מחויב לשלם מזונות לילדיו עד גיל 18, וזכאי לקבל חזקה על הילד (משמורת) על פי הסדרי ראייה שיאפשרו לו לשמור על קשר רציף עם הילד ואף להתערב בשיקולי התפתחותו כגון מגורים, חינוך ועוד.

ילד שהוכר כביולוגי זכאי לרשת את אביו, ולקבל דמות משמעותית בעל השפעה מכרעת על חייו. במידה וילד נולד מחוץ לנישואין, הוא יכול להיות מוגדר בתור "שתוקי" או אף בתור "ממזר".

התיקון לחוק 2008

ביום 22/7/08 נחקק חוק חדש - חוק מידע גנטי התשס"ח-2008 , אשר בא לקבוע את סמכותו ואת שיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה בבואו להורות על עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה לשם קביעת ממצאים בדבר קשרי משפחה של אדם.

על פי התיקון קבע המחוקק כי בית המשפט לענייני משפחה לא יתיר בדיקת אבהות גם במקרים בהם עולה חשש קטן ביותר לפגיעה בקטין ולא נשקפת סכנה לחיי אדם או נכות.

במקרים שאינם ברורים לעין, ומעלים סוגיות הלכתיות דתיות, פונה בית המשפט לבית הדין הרבני ומבקש את עצתו. במידה וקובע בית הדין הרבני כי קיים חשש לממזרות, ולא ניתן לערוך את הבדיקה באופן שתימנע הפגיעה, בית המשפט דוחה את הבקשה.

מאז תיקון החוק, עריכת בדיקה המקימה חשש לממזרות תיתכן רק במקרים של סכנת חיים או סכנה שתיגרם לאדם נכות קשה ובלתי הפיכה.

הכוונה היא למקרה שצריך לבצע טיפולים רפואיים, כמו למשל תרומת איברים להשתלה, שאז חובה לברר התאמה גנטית, גם במחיר של הכרזת הקטין כממזר.

מי רוצה לדעת ולמי זה חשוב?

תביעה לאבהות מוגשת במקרים רבים על ידי האם, המבקשת, לצורך קידום הליך הגירושין וחתימתו, לקבל הכרה ותשלום דמי מזונות.

מצב שכיח נוסף הוא בקשה לעריכת בדיקת הרקמות על ידי הגבר, המבקש לבחון אפשרות להשתחרר מכבלי המזונות, או לחילופין, להוכיח טענה בדבר התנהגות בוגדנית ובלתי לויאלית של בת הזוג במהלך נישואיהם.

ואולם, למשולש הקשר המשפחתי גם צלע שלישית, והיא הילד עצמו! על פי החוק, ביכולתו של הילד עצמו, או אפוטרופוס מטעמו, לתבוע הכרה באבהות ולחייב את האב במזונות ובחובות נוספים.

הילד רשאי להגיש את התובענה לביצוע הליך הבדיקה באמצעות אמו, המשמשת כאפוטרופוס הטבעית שלו.

גם במקרה זה, המניעים הנפוצים ביותר להגשת בקשה כזו הם לצורך תביעת מזונות עתידית, ואופציה לרשת ביום מן הימים את האב או את קרובי האב.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי בהליכי גירושין!


הליכי גירושין פורום משפחה יצירת קשר 052-2226699