מזונות ילדים והפחתת מזונות הילדים
חובת הורים לדאוג לצרכי ילדיהם אינה רק חובה מוסרית וחברתית, אלא גם חובה חוקית ומשפטית הקבועה במספר חוקים.
סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 קובע כי אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם.
הביטוי צרכי הקטין לו מחוייבים ההורים לדאוג לפי החוק, פורש בפסיקה ככולל את הצרכים מכל מין וסוג שהוא הן פיזיים והן נפשיים, כשחלק ניכר מצרכים אלו כגון מזון וביגוד ניתן לכימות כספי.
סעיף 323 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 גם הוא מטיל על הורה או אחראי אחר על קטין בן ביתו, את החובה לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו.
במקרי גירושין כאשר נפרדים הורי הקטין ואין ביניהם הסכמה על מידת האחריות הכספית של כל אחד מהם לילדיהם, נאלצים בתי המשפט לענייני משפחה להכריע בנושא, בדרך של עריכת אומדן מקיף של צרכי הקטין וכלכלתו הקרוי מזונות וקביעה ברורה של התשלומים שייתן צד אחד למשנהו, כשברוב המקרים מדובר בחיוב האב לשלם לידי האם.
חוק תיקון דיני משפחה – מזונות, תשי"ט- 1959 מסדיר את הדין החל על מזונות ילדים – קטינים.
החוק קובע בסעיף 3 סעיף קטן א', כי אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
משמעות הסעיף היא שעל בני זוג יהודים חל הדין העברי – דין תורה, שעל פיו חייב אדם במזונות ילדיו עד הגיעם למצוות, גיל 12 לבנות וגיל 13 לבנים.
תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד- 1944, האריכה את גיל חיוב האבות על צרכיהם ההכרחיים של ילדיהם, מגיל גדלות ועד לגיל 15.
בהתאם לכך, פסק בית המשפט העליון בפסק דין מנחה, ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז פ"ד לו- 3 449, כי עד הגיע הקטין לגיל 6 מוטלת על האב היהודי לבדו חובה אבסולוטית לכל מזונות הילד ואולם לאחר מכן, הוא מחויב בצרכים ההכרחיים של הילד ואילו הצרכים שאינם מוגדרים כהכרחיים, הקרויים מדין צדקה, חלים על שני ההורים וזאת על פי יכולתם הכלכלית.
בשנים האחרונות רווחה בפסיקה המגמה לצמצם ככל הניתן את הצרכים ההכרחיים, הנופלים אך ורק על כתפי האב היהודי עד למינימום, הסך עומד כיום על כ-1350 ש"ח. זאת בהתאם לפסיקת כב' השופטת יהודית שטופמן בהליך עמ"ש, תל-אביב 1895/02 בן עמי נ' בן עמי, לעומת 1150 ש"ח בשנת 2002.
סכום זה אינו כולל את חלקו של האב בשכר הדירה והוצאות דירת האם בה מתגוררים הקטינים, הקרויים דמי מדור.
מאחר וברוב פסקי הדין נמסרה משמורת הילדים לידי האם, מחוייב האב היהודי בדרך כלל לשלם דמי מדור ילדיו בסך של כ- 33% משכר הדירה או החזר המשכנתא עבור ילד אחד, כ-40% עבור שני ילדים וכ- 50% עבור שלושה ילדים ומעלה – ר' למשל עמ"ש תל-אביב 764/87, אוהר נ 'אוהר.
איך נקבע גובה מזונות הילדים?
בבואם לפסוק מזונות ילדים יפעלו בתי המשפט לענייני משפחה כך: ראשית יבחנו את צרכי הקטינים תוך סיווגם כצרכים הכרחיים או צרכים מדין צדקה.
שנית יבחנו את יכולתו הכלכלית של כל אחד מההורים וכמה יוותר בידי כל אחד מהם לאחר תשלום המזונות שנפסקו. בית המשפט יתחשב גם ברמת החיים שניהלה המשפחה קודם לפרידה בהליך ע"מ 2433/04 צינובוי נ' צינובוי.
חשוב לזכור שסכום דמי המזונות בפסק הדין אינו מעשה בין דין ולעולם עשוי להשתנות, לעלות או לרדת בהתאם לשינויים בצרכי הילדים, כפי שיוכחו בבית המשפט ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו-3 187.
מתי ניתן להפחית את תשלומי המזונות לילדים?
הגמישות בסכום המזונות הולכת וגוברת, יחד עם מגמה שיפוטית לחלק באופן שוויוני ככל הניתן את נטל המזונות בין שני ההורים והיא פותחת פתח להגשת תביעה להפחתה או להגדלה של דמי המזונות בכל עת.
על הצד היוזם את הליך שינוי דמי המזונות, מוטל הנטל להוכיח וזאת על ידי ראיות כבדות משקל, כי לאחר שנפסק סכום המזונות השתנו הנסיבות באופן משמעותי והתקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את השינוי.
על השינוי להיות משמעותי ומתמשך ויורד לשורשו של החיוב או של הסכום ועליו להיות בלתי צפוי, קרי: שלא ניתן לצפותו מראש במועד פסק הדין – לעיל עניין פייגה, עמ' 188.
כמו כן על הצד היוזם לעמוד בדרך כלל בשלושה תנאים מצטברים: האחד הוא להוכיח כי עקב השינוי המהותי בנסיבות לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו. הצדדים השאירו פתח במפורש או מכללא לשינוי בנסיבות, כי מבקש השינוי פעל בתום לב, ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח-1 761.
הוכחת שינוי נסיבות מהותי נעשית על בסיס יסודות עובדתיים. הפסיקה קבעה כי שינוי נסיבות מהותי יכול להיות למשל, הרעה ניכרת במצב בריאותו של הילד או של הורה, המתבטא בגידול בעלויות הטיפול או בהפחתה ניכרת בהכנסות ההורה.
ראו לדוגמא בהליך: תמש כפר סבא 23761/07 א.א. ואח' נ' א.א. 2010.
יחד עם זאת, גם במקרים בהם היו אבות יהודים בעלי נכות תיפקודית של 100% והתפרנסו אך ורק מקצבת הנכות, עדיין חויבו במזונות גם אם מינימאליים.
ראו לעניין זה תמ"ש תל-אביב 82411/97 כ.ד. נ' כ.י. 2002 ור' גם: תמ"ש 25361-11-10.
משמורת משותפת תחשב בדרך כלל כשינוי נסיבות מהותי, ראו תמ"ש 1707/03 ש.מ. נ' א.ש.א. משנת 2008.
במקרים של משמורת משותפת, בשל הגדלת זמני השהייה של הילד אצל האב, דבר שמעמיס על האב עלויות נוספות, נהוג להפחית בדרך כלל כ-25% מסך מזונות הילדים בו מחויב האב, ראו לעניין זה ע"מ חיפה 318/05 פלוני נ' פלונית.
חשוב לציין כי בשנה האחרונה היו מקרים בודדים בהם הופחת סכום המזונות ובוטל כליל, דבר שחולל הד ציבורי.
קראו עוד ובהרחבה: הפחתת מזונות לאור משמורת משותפת על הילדים
בין פסקי הדין הבולטים נמצא את תמ"ש 49165-10-10 ת.ס. ואח' נ' ע.ס. של השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן וכן תמ"ש 16785-09-12 של השופט יצחק כהן מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.
באותם מקרים היתה המשמורת משותפת והכנסות האם היו דומות ואף גבוהות משל האב. כל הילדים היו מעל גיל 6, שאחרת חובת האב היתה אבסולוטית.
זמני השהייה של הילדים, אצל שני הוריהם היו דומים ולכן נפסק כי יש לחלק את נטל המזונות בין ההורים באופן שווה. כתוצאה מהפסיקות בפועל, האבות הפסיקו לשלם מזונות ילדים לאימהות.
יחד עם זאת, בתי המשפט לענייני משפחה דחו לא אחת תביעות לשינוי גובה מזונות, בשל סיבות עליהן קבעו כי אינן בגדר שינוי נסיבות מהותי המצדיק את השינוי.
כך למשל בדרך כלל לא יראו בתי המשפט, בהולדת האב ילדים חדשים, כסיבה המצדיקה הפחתת דמי מזונות, לפחות לא באופן משמעותי – ראו הליך ע"א 381/86 אבין נ' אבין.
גם פיטורין או אבטלה אינן מוכרות בדרך כלל בפסיקה כסיבות המצדיקות הפחתת מזונות, הן מתוך חשש לעודד אבטלה כחלק מטקטיקה משפטית להפחתת מזונות והן משום שמדובר באפיזודה קצובה בזמן יחסית ולא במצב קבוע.
חשוב לציין שבתי המשפט בוחנים את הכנסות הצדדים לא על פי הכנסות בפועל אלא על פי פוטנציאל ההשתכרות ואף יכולים לפסוק מזונות לא רק מהכנסה אלא גם מרכוש, כך היה בדיון בהליך ע"א 378/80 יצהר נ' יצהר, פ"ד לה, 1, 328.
היו מקרים בהם הוגשו תביעות של אבות יהודים להפחתת דמי מזונות בשל סרבנות קשר שהפגינו נגדם ילדיהם. תביעות אלו התקבלו במקרים נדירים בלבד ורק כשהילד עבר את גיל 14.
הסיבה היחידה שיכולה להיות לביטול דמי מזונות הינה התנהגות מרדנית באופן קיצוני וחמור של ילד כלפי אביו, הכוללת סירוב מוחלט להיפגש עימו, אלימות מילולית, זלזול וחוסר כבוד מופגן.
בפסקי דין ילד כזה מכונה סרבן קשר או בן מורד – מושג ששורשיו במשפט העברי, אך הדין חל כמובן גם על בנות מרדניות ר' למשל: ע"א 1880/94 קטן נ' קטן פ"ד מט1, 215, 220.
בתי המשפט אינם מכירים במשבר נפשי המביא לירידה בהכנסות, ולא יוכר בפסיקה כשינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי קבוע בדמי המזונות, וניתן לראות ביטוי לכך בהליך תמ"ש 17732-07-12 י.א. נ' ח.ק.א.
זאת גם בשל היות רובם בדרך כלל קצובים בזמן ואינם מהווים שינוי מתמשך וגם על מנת שלא לעודד אבות יהודים להשתמט מנטל המזונות, על ידי מניפולציות כגון משבר נפשי יזום.
