איך אפשר להגן על מתנה או ירושה במקרה של גירושין?
אופן חלוקת הרכוש המשותף במסגרת הליך גירושין, בין בני זוג אשר לא ערכו הסכם ממון כדין אשר מסדיר בצורה מפורטת את אופן חלוקת רכושם, כפוף לשתי שיטות שונות: הלכת השיתוף – אשר חלה על בני זוג שנישאו לפני יום 1.1.1974, והסדר איזון המשאבים – אשר חל על בני זוג שנישאו לאחר מועד זה, וזאת בהתאם לאמור בחוק יחסי ממון.
הכלל המשותף לשתי השיטות הללו הוא שבסופו של דבר, שווי הרכוש המשותף ייחולק שווה בשווה בין הצדדים, ללא תלות בשאלה על שם מי מבני הזוג הוא נרשם.
כלל החרגת הנכסים החיצוניים מתחולת הרכוש המשותף
עקרונית, הרכוש המשותף שנתון לחלוקת הצדדים איננו כולל מתנות ו/או ירושות שהתקבלו אצל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין, וכן נכסים שנצברו על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין.
כך נקבע בפסיקה לגבי חלוקת רכוש בהתאם להלכת השיתוף, וכך נקבע גם בסעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון לגבי חלוקת רכוש לפי הסדר איזון משאבים.
הסיבה להחרגת נכסים אלו, אשר זכו בפסיקה לכינוי נכסים חיצוניים (ע"א 4151/99 בריל נ' בריל), נובעת מהכרת הדין בעובדה לפיה מי שמבקש לתת או להוריש את רכושם לאחד מבני הזוג, שהינם בד"כ הוריו, לא התכוון בדרך כלל שאותו הרכוש, עליו עמל לרוב שנים רבות, יגיע למי שאותו בן הזוג מבקש להתגרש ממנו.
החריג לכלל בדבר החרגת הנכסים החיצוניים
למרות האמור לעיל, קבע בית המשפט העליון כי אין מניעה שהנכסים "החיצוניים" ייכללו במסגרת הרכוש המשותף, וזאת במידה והוכח מפורשות כי לצדדים הייתה כוונת שיתוף גם לגבי הנכסים הללו.
עוד נפסק כי נטל ההוכחה מוטל על הטוען לכוונת השיתוף באותו הנכס, כאשר כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו הקונקרטיות (רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, ע"א 7687/04 ששון נ' ששון).
במרבית המקרים בהם קיבלו בתי המשפט את טענת השיתוף, הוכח כי בוצעו השקעות כספיות בנכס החיצוני על ידי בן הזוג הטוען לשיתוף, אשר השביחו את הנכס, ובכך העידו על כוונת בני הזוג ליצור שיתוף לגביו (ע"מ 1398/11 אלמונית נ' פלונית).
יחד עם זאת, במסגרת תמ"ש 8575-01-10 ל.א נ' ל.י, נקבע כי ביצוע השקעות הכספיות להשבחת הנכס אינו מהווה תנאי הכרחי לצורך הוכחת כוונת השיתוף בנכס חיצוני.
עוד נקבע כי כוונה כזו יכולה להתבטא גם בהבטחות ובמצגים אקטיביים שעשויים להביא להסתמכות מצד בן הזוג שטוען לשיתוף ולהקים טענת מניעות לבן הזוג האחר, ובוודאי גם במקרה שבו מבוצעת הטעיה אקטיבית מצד בן הזוג האחר שהינה על גבול המרמה.
לעומת זאת, כאשר הוכח כי בן הזוג שירש או קיבל את הנכסים במתנה, הקפיד לשמור אותם בנפרד מההתנהלות המשותפת של הצדדים במשך השנים, ואף לא טרח למסור לבן הזוג האחר מידע ופרטים באשר לנכסים ו/או הפעולות שננקטו בהתייחס אליהם – אזי יקבע כי לא נוצרה כוונת שיתוף לגביהם.
בית המשפט הוסיף וקבע כי לו היה מדובר, למשל, במקרה בו בן הזוג היה משתף את בן הזוג השני במידע אודות הרכוש אשר ירש או קיבל במתנה, באופן לפיו בן הזוג השני היה מוכיח כי הוא יודע מהו כל הרכוש אשר צבר בן הזוג האחר כתוצאה ממתנה או מירושה, כיצד נצבר הרכוש והיה אף מוסיף, כי הובטח לו שאותו רכוש יתחלק בין הצדדים, אזי נראה כי עדות כזו, הייתה מאפשרת את תחולת הרכוש המשותף גם לצד שלא קיבל את הרכוש ולא השקיע בו כספים ולא השביח אותו.
קראו בהרחבה: פירוק שיתוף במקרקעין בהליכי גירושין
כמה מילים לסיכום…
במידה ובן זוג כלשהו קיבל במהלך נישואיו נכסים במתנה או בירושה, וברצונו להגן עליהם באופן לפיו הם יכללו במסגרת הרכוש המשותף במידה והוא חלילה יתגרש מבן זוגו, עליו לנקוט בשורה של אמצעים לשם כך, אשר יבטיחו ויוכיחו בבוא העת כי לא נוצרה מבחינתו כוונת שיתוף לגביהם כלפי בן הזוג האחר.
כך, לדוגמא, על בן הזוג להקפיד כי במידה ומדובר בנכס שטעון רשום, כגון דירה או רכב, אזי הנכס ירשם על שמו בלבד, ואם מדובר בכספים – אזי הם יופקדו בחשבון בנק שרשום על שמו בלבד, ולא בחשבון בנק משותף, או בכספת ששייכת לו בלבד, כאשר רק לו יש את הגישה האליה ופרטי הקוד המוצפן שלה.
כמו כן, במידה ומתקבל נכס אשר ניתן להשקיע בו כספים ולהשביחו, כגון נכס מקרקעין, על בן הזוג להקפיד כי בן הזוג האחר לא ישקיע שום כספים באותו הנכס, ולא ישביח אותו בשום דרך שהיא.
בנוסף, רצוי כי אותו בן הזוג ימנע מלמסור לבן הזוג האחר כל מידע שהוא אודות אותו הנכסים הללו, ויימדר אותו כליל מכל מידע או עיסוק הקשור לנכסים אלו.
לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי בהליכי הגירושין!
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
יש לכם חברה או עסק משותף? – כיצד מחלקים בני זוג שרוצים להתגרש חברה או עסק משותף? מה קובע החוק בנושא?
טיפים להליך גירושין – לפניכם צרור רעיונות והמלצות להקלה על תקופת גירושין לא קלה, לחצו כאן למידע נוסף וסיוע…
