הגירה עם הילדים למדינה אחרת
הבסיס המשפטי לאחזקת ילדים על ידי הוריהם והקביעה לגבי אפשרות הגירה למדינה אחרת, נגזרים מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962.
באופן כללי, על פי חוק ילדים עד גיל שש יהיו בחזקת האם, אלא אם מדובר במקרים חריגים.
סעיף 25 קובע כי בית המשפט הוא שיכריע בסוגיית קביעת מקום מגוריו של קטין, בהעדר הסכמה בין הוריו או במידה וההסכמים ביניהם לא מבוצעים וזאת על פי טובתו של הקטין.
בחינת שאלת טובת הילדים אינה כוללת שאלות כגון האם הקטינים כשלעצמם זקוקים למעבר או האם המעבר יטיב עימם ואף לא האם המעבר מוצדק, השאלה על פיה יכריע בית המשפט היא, מה תהיה התוצאה הטובה ביותר עבור הקטינים, במצב שבו ההורה בעל המשמורת החוקית מבקש להגר.
לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 052-2226699
המבחנים יעשו בשני שלבים, בשלב ראשון תיבחן יכולת הקטינים להשתתף במעבר, היה והתשובה על כך תהיה חיובית, כי אז ניתן לבחון את השאלה, מה תהיה התוצאה הטובה ביותר עבור הקטינים, הישארות במקומם הנוכחי או הגירה.
המבחנים להחלטה נקבעו בפסקי דין
בהליך רע"א ירושלים, 4575/00 פלונית נגד אלמוני, נבחנים זהותו של ההורה בעל המסוגלות ההורית הגבוהה יותר, איכות הקשר בין הקטין לכל אחד מההורים, היכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר, בין ההורה הנותר לבין הקטין ונכונות ההורה המשמורן לסייע בקיומו של קשר זה.
בהליך בע"מ 27/06 פלוני נגד פלונית, נבדקת מסוגלות הקטינים להיקלט בסביבת המחייה החדשה אליה יהגרו אם וכאשר.
בהליך דנ"א 9201/08 פלוני נגד פלונית, נבחן הקושי אשר יגרם להורה הנותר מאחור, כתוצאה מההחלטה בדבר הגירת ילדיו וזאת בשל העובדה כי פעמים רבות טובתו של הילד, הינה קשורה באופן הדוק למצבו הנפשי של ההורה.
כמו כן, במידת האפשר יבחנו רצונו ודעתו של הקטין.
מבחינה מעשית, הדרך לבחינת אותם פרמטרים תתבצע דרך חוות דעתם של מומחים, להם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית והם הינם אובייקטיבים בהשוואה להוריו של הקטין.
ככלל נוטים בתי המשפט לאמץ את הממצאים שאותם קבעו המומחים ואת מסקנותיהם.
אולם כאשר קיימות ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת, יתכנו מקרים כדוגמת הליך בע"מ 10060/07 פלונית נגד פלוני, בהם אין מנוס מהכרעה המנוגדת לאמור בחוות הדעת.
יתר על כן, בית המשפט לענייני משפחה הוא שיכריע בסופו של יום בשאלת ההגירה ולא המומחה.
הכירו את הצהרת וושינגטון
הצהרת וושינגטון הינו מסמך מלומד, המנסה להסדיר את הקונפליקטים הנגרמים כתוצאה מהגירתם של ילדים עם אחד ההורים לאחר פרידה ומבקש להגדיר את המוסכמות על פיהן מערכת המשפט תנהג במקרים של הגירת קטינים.
מסמך זה מסכם את המבחנים שהוזכרו וכולל מבחנים נוספים בנוגע להגירה משפחתית בינלאומית.
הצהרת וושינגטון היא סיכומו של מחקר אשר הוצג והתקבל במרץ 2010, במסגרת כנס למשפט בינלאומי פרטי בהאג ביוזמתו של הגוף שאחראי לאמנת האג מ-1996 העוסקת בשמירת זכויות הילד ובנוכחותם של שופטים מארצות שונות.
מטרת ההצהרה היא לעגן הליך כלל עולמי, שבבסיסו שמירת טובת הילד הקודמת לכל שיקול אחר ובכלל זה לחשיבות המעבר עצמו.
ההמלצה שהתקבלה היא שהממשלות יקבעו הליך מסודר לאישור מעבר ילדים למדינות זרות, למקרים של הורים לאחר הליכי גירושין ופרידה.
הצהרת וושינגטון ממליצה על רשימת מבחנים המסודרים לפי חשיבותם, כך שבבוא השופטים להחליט על אישור הגירת ילדים להורים גרושים, יהיו בידיהם קווים מנחים:
- זכותו של הילד המופרד מהורה אחד, לשמור על יחסים אישיים ומגע ישיר עם שני הוריו על בסיס קבוע, באופן המותאם לשלב התפתחותו של הילד, אלא אם הקשר הוא בניגוד לטובת הילד.
- רצונו של הילד העובר, בשים לב לגילו של הילד ובגרותו.
- תיאור ההסדרים המעשיים של המעבר ובכללם לינה, השכלה ותעסוקה במדינת היעד.
- הנימוקים לבקשת ההגירה או להתנגדות, אם יש בהם לשנות התוצאה.
- אירועי עבר של אלימות במשפחה או התעללות, בין אם פיזי או פסיכולוגי.
- איכות הטיפול בילד ושמירת הסדרי הקשר עם ההורה האחר עד כה.
- ישום הסדרי משמורת עד כה.
- השפעתה של ההחלטה על הילד, הן בהקשר להמשך קשריו עם משפחתו המורחבת מצד אביו ומצד אימו וכן השפעתה של ההחלטה על צביון חינוכו וחייו התרבותיים והחברתיים להם התרגל.
- אופי היחסים בין ההורים ומחויבותו של ההורה המבקש, כדי לתמוך ולהקל על קיום מערכת יחסים, בין הילד לבין ההורה שנותר.
- תאור אכיפה של הוראות שמירת קשר עם ההורה הנותר.
- סוגיות של ניידות לבני משפחה הרלוונטיים לילד.
- נסיבות אחרות שהשופט יקבע כרלוונטיות לטובת הילד.
קיראו בהרחבה על: משמרות משותפת לטובת הילדים
ישום מעניין המתייחס לדילמה בה זכות המשמורן לשיקום וחירות עומדת מול זכות הלא משמורן לקשר עם ילדיו, התקבל לאחרונה בהליך בע"מ 2070/13 פלוני נגד פלונית, בו נעתר בית המשפט ואישר לאם לשוב לרוסיה עם ילדיה הקטינים, למרות הפרט הידוע כי אבי הילדים מסורב כניסה למדינה ועל-כן לא יוכל לבקרם במקום מגוריהם החדש.
בית המשפט נימק החלטתו, שבעת עריכת הסכם הגירושין, עובדת הסירוב הייתה גלויה לאב ואין בסירוב זה למנוע מפגש עם הילדים במקומות אחרים בעולם ובכללם במדינת ישראל, שהיא מושב הקבע של האב.
יתרה מזאת, בית המשפט המחוזי שדן בתיק ביקש לקבל פסק דין מבית משפט מוסמך ברוסיה, המחייב את הסדרי הראייה של האב, למקרה של טענות של הפרת הסדרים.
בהליך בע"מ ירושלים, 5072/10 פלוני נגד פלונית, הדיון סבב סביב מסוגלות כל אחד מההורים. במקרה זה האם לא הצליחה להיקלט בארץ ועקב כך גם לא טיפלה בילדים והאב גם הוא נמצא לא כשיר להיות משמורן.
נקבע שטובת הילדים תהיה הגירתם לארץ אחרת, היות ומשפחת האם תתמוך באם ובילדיה בניכר. בית המשפט אשר הסתמך על חוות דעת, אישר צעד זה על אף שהיה ידוע לכולם שהקשרים עם האב ינותקו בגלל המרחק ואין ביכולתם של האב או האם לממן מפגשים בעתיד.
בהליך רע"א ירושלים, 4575/00 פלונית נגד אלמוני, הדיון נסב לגבי קטין בן ארבע, שהמשמורת נקבעה לפי חזקת הגיל הרך.
בית המשפט פסק כי לא הוכח שההגירה המבוקשת הכרחית וכי ניתן משקל רב יתר על המידה לחזקת הגיל הרך, הקובעת כי בהיעדר סיבה מיוחדת יהיו ילדים עד גיל שש אצל אמם.
בית המשפט העליון לא קיבל טענה זו וקבע כי ההלכה שטובת הילד היא הקודמת לכל שיקול אחר ובכלל זה שיקול הצורך להגירה, אשר לא יהווה שיקול בקביעה.
לעומת זאת חזקת הגיל הרך הינו מבחן ראשי לקביעת טובת הילד ולכן פסק לטובת הגירת הילד עם אמו.
שאלות לגבי הגירה עם הילדים לחו"ל?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי!
