גירושין של אנשי צבא קבע – עובדות ומספרים
הסטטיסטיקה מצביעה על עליה במקרי הגירושין בקרב קציני הצבא שפרשו משירות קבע.
סכסוכי גירושין בין אנשי צבא יכולים לשאת לפעמים אופי מורכב במיוחד בין אם לאור הזכויות הסוציאליות של אנשי צבא המשרתים בשירות קבע או גיל הפרישה הצעיר ביחס לשוק הפרטי, נתונים העשויים להיות בעלי השלכות רבות במקרה של גירושין.
לאורך השנים האחרונות נמדדת עליה הדרגתית במספר הזוגות המתגרשים, כאשר הגבר או האישה הנם או שהיו אנשי קבע- קצינים או נגדים.
בעקבות המשמעות הכלכלית הניכרת של פרידה וגירושין במקרים אלה, מומלץ בהחלט להקדים ולהתייעץ עם עורך דין משפחה מנוסה, המכיר את אופי השירות בצבא קבע והשלכותיו העתידיות במקרי גירושין.
הסקירה שלפניך תעזור לך להתמקד ולהבין את הנקודות העיקריות שכל אחד מאיתנו צריך להכיר, לפני שמקבלים החלטות ונוקטים בפעולות כלשהן.
פנסיה של אנשי קבע: עד פי 2.5 מעובדי מדינה אחרים!
חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973 שינה את האופן שבו מחולק הרכוש בין בני זוג נשואים לאחר פרידתם.
טרם חקיקת החוק, חלוקת הנכסים הייתה לפי הלכת השיתוף שקבעה שבין בני זוג קיימת חזקה שהייתה להם כוונה ליצור שותפות שווה בנכסים ולחלק אותם באופן שווה במקרה של פרידה.
לשיחה מיידית עם עו"ד שרון סגל חייג/י: 052-2226699
לעומת זאת, לפי החוק במידה ובני זוג שנישאו לאחר ה-1 לינואר 1973 לא עשו ביניהם הסכם ממון רכושם יחולק לפי הסדר איזון משאבים.
הסדר זה קובע שהנישואין עצמם לא מקנים לבני הזוג חובות או זכויות בקניין של האחר אומנם עם פקיעת הנישואין יהיו זכאים כל אחד מבני הזוג לחצי משווי הנכסים מלבד מאלו המפורטים בחוק.
כלל הנכסים משמע לרבות קופות תגמולים, קרנות השתלמות, פיצויי פרישה, חסכונות וזכויות עתידיות בפנסיה.
מלבד זאת בית המשפט רשאי להכניס לאיזון גם נכסים שלא היו אמורים להיות מאוזנים, להוציא מהאיזון נכסים אחרים, לקבוע שהאיזון יעשה לפי שווי הנכסים במועד מוקדם יותר ועוד.
בעת הליכי גירושין ולצורך חישוב החלק שבן הזוג זכאי לו בכספי הפנסיה העתידית, נעשית על ידי בית המשפט פנייה לאקטואר המחשב את מכלול הזכויות שהצטברו אצל הפרט במהלך שירותו בכוחות הביטחון.
התוצאה יכולה להיות סכום אחד שיינתן בזמן חלוקת הנכסים או זכות או קצבה עתידית.
האקטואר מתייחס לפרמטרים כדוגמת גיל, תמותה, אינפלציה ועוד.
במקרה של איש קבע שהיה נשוי 27 שנה ושירת בצבא שלושים שנה בתפקיד קרבי שמקנות לו 65% ממשכורת קובעת של 40,000 שקל, הלה אמור לקבל 26 אלף שקל ברוטו או 18 אלף שקל בנטו.
לכן 90% מזכויות הפנסיה יתחלקו בין בני הזוג והאישה תקבל 8,100 שקלים.
בפסק הדין תמ"ש 413461/96 פלונית נ' פלוני התובעת ובעלה התגרשו לפי הסכם גירושין שבו הבעל הבטיח לשלם לאישה בין היתר, מחצית מפיצויי הפרישה שלו מהצבא, לרבות פנסיה ופיטורין.
התובעת הגישה את התביעה בדרישה שהלה יעביר לה את חלקה בפנסיה הצבאית שלו כפי שנקבע בהסכם.
בזמן ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בתיקים אחרים באותו נושא, לפיו בת הזוג של המשרת בצבא לא זכאית לקבל את חלקה מכוח חזקת השיתוף באופן ישיר מצה"ל.
חוק הגמלאות אוסר על העברת גמלה לכן שאלה שהתעוררה פעמים רבות הנה האם האישה זכאית לקבל את הכספים ישירות מהמעביד של הבעל.
בפסק הדין בע"מ 10916/03 צה"ל-מדינת ישראל נגד מס הכנסה בית המשפט העליון עסק בשלוש בקשות ערעור.
במסגרת זאת עלתה השאלה האם האישה זכאית מכוח חזקת השיתוף לקבל את חלקה בקצבה באופן ישיר מהצבא שהינו המעסיק של בן זוגה ואם כן מהו שיעור המס שעליה לשלם.
שלושת פסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה קבעו שהנשים זכאיות לקבל את חלקן ישירות מהצבא על בסיס הלכת השיתוף.
בתי המשפט המחוזיים דחו את הערעור של הצבא על הפסיקה ומכאן בקשת הערעור לבית המשפט העליון. לטענת הצבא בית המשפט טועה כאשר הוא קובע שהזכות הקניינית של האישה תקפה ביחסים מולו.
בית המשפט העליון קובע שזכויות הפנסיה מהוות חלק מהרכוש המתחלק בין הצדדים לפי חזקת השיתוף. יחד עם זאת, הוא קובע שאין לבן הזוג של איש הקבע את הזכות לקבל את חלקו ישירות מהצבא.
על אף פסיקתו של בג"ץ, קיימת גם פסיקה אחרת של בתי המשפט המחוזיים בעניין העברת הגמלה.
בפסק הדין ע"מ 001128/02 צה"ל מחלקת תשלומים נגד מדינת ישראל, נציבות מס הכנסה הצבא הגיש ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שהורה לו להעביר מדי חודש ארבעים אחוז מסכום הפנסיה של הבעל ישירות לחשבון של אשתו לשעבר.
בית המשפט קבע שמאחר ובני הזוג היו נשואים עשרים מתוך עשרים וחמש שנות השירות של הבעל בצבא, על בן זוגה לשעבר לשלם לה 40% מהפנסיה החודשית שלו.
בית המשפט המחוזי בראשות כבוד השופטת יהודית שטופמן קיבל את הערעור לעניין המיסוי של חלקה של הגרושה לפי מדרגות המס של בעלה לשעבר אך השאיר על כנו את העברת הסכום ישירות לאישה.
בפסק הדין ע"מ 1176/08 פלונית נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המערערת נגד משרד הביטחון על תשלומים שהעביר הצבא לבעלה. המערערת ובעלה נישאו בשנת 1972 והוא שירת בצה"ל עד שנת 1993.
במהלך שנת 1992 המערערת הגישה תביעה בה ביקשה להצהיר על זכויותיה בזכויות הפרישה של הבעל מהצבא. בשנת 1995 העביר הצבא את הכספים לבעל מבלי להעביר לתובעת את מחצית הזכויות שלה.
כבוד שופטת בית המשפט המחוזי אסתר קובו קבעה שפסק הדין שניתן בשנת 1993 לא מחייב את המדינה משום שהתביעה הייתה נגד הבעל שלא הגיש כתב הגנה ולא נגד צה"ל.
נכסי קריירה של אנשי צבא הקבע
נכסי קריירה משמעותם נכסים שבן הזוג יכול לצבור בעתיד לאור פוטנציאל ההשתכרות שלו, או נכסים שהגיעו לו מכוח פיתוח הקריירה שלו בזמן שהאחר דאג לרווחת המשפחה ולא לרווחתו המקצועית.
חוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לקבוע שאיזון המשאבים לא ייעשה ביחס של מחצית ומחצית אלא כל שיעור אחר כפי שיימצא לנכון בין השאר בהתחשב בכושר ההשתכרות של בני הזוג ונכסים עתידיים.
לאור העובדה שאנשי קבע יוצאים לפנסיה מוקדמת בגיל 45 ולא בגיל 67 כמו בשוק העבודה הרגיל ההנחה היא שיש להם עוד פוטנציאל השתכרות עתידי גבוה ולכן הצד שהשקיע במשפחה בזמן שהאחר השקיע את זמנו בקריירה הצבאית שלו יכול לטעון שמגיע לו להנות מפירות ההשקעה.
יותר מתמיד, חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה!
פנייה אל עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה ובזכויות של אנשי כוחות הביטחון מומלצת כאשר מתגלע סכסוך בין בני זוג שאחד מהם משרת בצבא קבע, בשל מורכבותן של הזכויות הסוציאליות של אנשי קבע.
חשוב להקדים ולפנות להתייעצות לאור הצורך והחשיבות של שבשקילת מכלול ההיבטים הכרוכים בפרידה, בתשלומי עתידיים ובעיקר בכל הנוגע לעניין חלוקת רכוש.
רק לאחר פגישה עם עורך דין ניתן יהיה לבחור את דרך הפעולה הרצויה, בכדי לשמור על הזכויות שלך בהווה ובעתיד.
