...

Divorced

מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה
מרכז המידע להליכי גירושין ודיני משפחה

אימוץ

כל המידע על אימוץ ילדים בישראל או בחו"ל

 

מתוך ההצהרה האוניברסאלית של זכויות האדם: "כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים בכבודם ובזכויותיהם. כל בני האדם ניחנו בכושר חשיבה ובמצפון ועליהם להתנהג כלפי הזולת ברוח של אחווה".

הצעת חוק אימוץ ילדים (אימוץ בין-ארצי), התשנ"ג 1993

מטרת ההצעה להסדיר בחוק את הליכי האימוץ הבין-לאומי ולהדגיש מניעת חטיפות וסחר בילדים. התיקון שנעשה בחוק זה מבקש לקבוע שיוכרו אך ורק הליכי אימוץ שנעשו במסגרת חוקית על ידי המוסדות המוסמכים.

החידוש בהצעה זו, ברוח האמנה הבין-לאומית לאימוץ ילדים, הוא ההיתר להקמת עמותות למטרת טיפול באימוץ בין-ארצי. כמעט בכל חוק אימוץ התקף בעולם דאג המחוקק להציע איסור מוחלט על תיווך באימוץ, אך זו הפעם הראשונה שבה נדרש החוק להסדיר את נושא ההוצאות ושכר הטרחה של אנשי מקצוע, כגון עובדים סוציאליים ועורכי דין.

הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון כשרויות ואימוץ חו"ל), התשנ"ג 1993

הצעה זו מועלת ברוח הקדמה החברתית ומטרתה לאפשר ליחיד ולאיש ואישה, החיים חיי משפחה במשק משותף אך אינם נשואים, לאמץ ילדים. כמו כן מבקשת ההצעה לאפשר המרת דת המאומץ בהיתר בית-המשפט, כדי להקל על סעיפי התאמת הדת בין המאמץ למאומץ. )כוונת החוק טובה אך כל עוד הגיור תלוי ברצונם הבלעדי של החוגים הדתיים, סעיף זה בחוק לא רלוונטי).

הצעת ממשלת ישראל – תיקון חוק אימוץ ילדים (חוק אימוץ בין-ארצי), התשנ"ג 1993

הצעה זו היא תולדה של לחץ ציבורי, המבקש לשנות את מצבו העגום של תחום אימוץ ילדים בארץ ובחו"ל. סרבולו של התהליך ונוקשותם של המוסדות הביאו להסתבכויות לא מעטות של ישראלים עם רשויות החוק וגרמו לסבל ולתסכול הולך וגובר בין המועמדים הפוטנציאליים לאמץ.

רוב רובם של הרוצים לאמץ מבקשים לחבק תינוק שגילו חודשים ספורים בלבד; התהליך המוצע מסרבל את ההליכים ומאריך אותם באופן שאינו מתקבל על הדעת. אמנם הצעת הממשלה צמודה לרוח האמנה הבין-לאומית, אך הפרפקציוניזם האינטלקטואלי צריך היה לפנות מעט מקום לגמישות אנושית, להכרת התנאים האובייקטיבים השוררים בעולם השלישי, וכמובן להתחשבות מעטה באופייה המיוחד של החברה הישראלית ולשוני המהותי בין כל הליך תאורטי לבין יישומו החברתי בישראל.

הצעת חוק זו מתייחסת גם לאישור תיווך ומסירה לא חוקית של ילד וקובעת, שחוץ מעונשים הקבועים בחוק-על הפוגעים בשלום הילד, יהיו סוחרי ילדים צפויים לשלוש שנות מאסר.

מחוקק הישראלי שביקש לטפל בנושא האימוץ עמד לפני מצב נתון: שלטונות המנדט הבריטי כללו את האימוץ ברשימת ענייני המעמד האישי והכפיפו אותו לסמכותם הבלעדית של בתי-הדין בדתות השונות.

עקב כך נקבע ע"י המחוקק כי על המאמץ והמאומץ להיות בני דת אחת. כיום ישנן בעיות כיוון שיותר ויותר אזרחים ישראלים יהודים נוסעים אל מעבר לים ומתחתנים שם עם לא יהודים; לא אחת קורה שלאחר מבני הזוג ילד מנישואין קודמים, ובן הזוג מבקש לאמצו, למרות הבדלי הדת.

ביהדות השייכות הדתית נקבעת לפי דת האם, אך יש דתות הקובעות את השיוך דווקא לפי דת האב. כמו כן, ישנם מקרים בהם לא ניתן כלל לברר את דת ההורה. ישנה אפשרות של גיור ההורה או הילד אך דרישות הגיור כהלכה חמורות ביותר ופוגעות לא פעם בהשקפת עולמו של בן הזוג הלא-יהודי.

ב-3.2.1992 הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים צו אימוץ בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אביו של הקטין הוא יהודי אזרח ישראל. האם היא אזרחית ישראלית, לא יהודייה, חסרת דת אחרת כלשהי. האב נפטר.

אזרח ישראלי, יהודי, התחתן עם אם הילד בפאראגוואי בנישואין אזרחיים. בני הזוג חיים מאז בארץ ומקיימים חיי משפחה מלאים. הבעל ביקש לאמץ את בנה של רעייתו ולהיות לו לאב. פקיד הסעד העביר חוות-דעת חיובית אולם מאחר שהאם אינה שייכת לדעת כלשהי, גם בנה הוא בן-בלי דת, ולפיכך, לפי החוק, אין יהודי יכול לאמצו גם אם הוא משמש בפועל כאביו החורג.

עוד בסיפורי התנ"ך אנו מוצאים עדויות רבות על מאומצים ומאמצים. המאומץ הראשון במקרא הוא משה רבינו. "ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה…" (שמות ב, 10).

האב הביולוגי מחויב להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו ולברך בברכת "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו". יש המוסיפים ברכת "שהחיינו" אך לאב מאמץ אסור לברך ברכת "שהחיינו". אב טבעי מחויב לפדות את בנו הבכור כשהוא בן שלושים יום.

אם האב לא קיים את הטקס, מוטלת על הבן חובה לפדות את עצמו לכשיגדל. לגבי בן מאומץ סוגיית הפדיון מורכבת יותר, כיוון שלרוב לא ידוע ייחוסו של המאומץ, האם מותר לאב לברך את הברכה וכו'.

המאומץ אינו חייב במצוות כיבוד אב ואם ביחס למאמציו, לרוב אנו מצפים מן המאומץ שיכבד את הוריו בשל מחויבותו האנושית-מוסרית כמי שהשפיעו עליו רוב טובה. מאומץ רשאי, אך אינו חייב, לומר קדיש על הוריו המאמצים. מאומץ אינו חייב גם במנהגי אבלות על הוריו המאמצים אך הוא רשאי במידה ומרגיש שעליו לעשות כן.

אימוץ אינו גודע את היחסים המשפחתיים בין המאומץ ומשפחתו הטבעית ואינו קושרו מבחינה משפחתית והלכתית למשפחתו המאמצת. למאומץ אסור לבוא בקשרי נישואין עם קרוביו הטבעיים. כאשר אדם מאומץ מבקש לבוא בברית הנישואין בודקים הרבנים את שיוכו המשפחתי ואת שיוכה המשפחתי של בת זוגתו כדי למנוע מצב של קרובי משפחה הנישאים זה לזו.

צור קשר לייעוץ ופרטים נוספים:

שתף כתבה זו:

Facebook
WhatsApp
Email
LinkedIn

מאמרים קשורים

עורך דין גירושין רעננה
עורך דין גירושין רעננה

עורך דין גירושין רעננה שרון סגל גם אדם שיוזם גירושין מתוך הבנה שאין טעם להמשיך בחיים המשותפים, וגם מי שהתהליך

צור איתנו קשר

Seraphinite AcceleratorOptimized by Seraphinite Accelerator
Turns on site high speed to be attractive for people and search engines.